דילוג לתוכן העיקרי

רופאים עם גבולות

החלטת הממשלה לקדם את החוק המאפשר הזנה בכפייה של אסירים פלסטינים שובתי רעב מעוררת זעם בהסתדרות הרפואית. הפרופ' אבינעם רכס לאל-מוניטור: "אין חוק שיגרום לי להפר את האתיקה"
A Palestinian woman holds a picture of a jailed relative during a rally in solidarity with hunger-striking Palestinian prisoners held by Israel, in Gaza City June 11, 2014. Israel's parliament has given initial approval to a law to enable the force-feeding of Palestinian prisoners on a hunger strike, drawing defiance from activists who said on Tuesday it would not deter the inmates.  REUTERS/Mohammed Salem (GAZA - Tags: POLITICS) - RTR3T6PC

כמעט באותה שעה שבה פורסם דו"ח המועצה לזכויות אדם של האו"ם על מבצע צוק איתן ברצועת עזה, שמטיח בישראל ביקורת חריפה על הרג יותר מ-1,400 פלסטינים, בהם מאות ילדים, התקיים בוועדה לביקורת המדינה של הכנסת דיון סוער סביב מאמציה של ישראל להציל ממוות כמה עשרות פלסטינים. הישיבה [22 ביוני] התקיימה בעקבות הודעתו של  השר לביטחון פנים גלעד ארדן מ-14 ביוני, על כוונתו לקדם את שלבי החקיקה של חוק שנועד לאפשר הזנה כפויה של אסירים ועצירים ביטחוניים שובתי רעב, שחייהם נתונים בסכנה.

אבל מה שמניע את השר וחבריו, אלה שכלה ונחרצה עמם להעביר את החוק, איננו טובתם של האסירים הפלסטינים או רצונותיהם. הם חוששים כנראה מהנזק שמותם של שובתי רעב יסב לתדמיתה של ישראל. הפצצה מתקתקת מתחת לרגליהם. אתמול מלאו 50 יום לשביתת הרעב של העציר חאדר עדנאן, הנמצא בסכנת מוות מיידית. לפני כשלוש שנים כפה עדנאן על הרשויות לשחררו, אחרי ששבת רעב במשך 66 ימים. ביולי 2014 הוא נשלח בפעם התשיעית למעצר מינהלי ללא משפט. עדנאן הודיע כי ישבות רעב עד שישוחרר מהכלא, יועמד לדין או ינפח את נשמתו. מה שיבוא קודם.

מעצר מינהלי הוא מעצר המבוצע ללא כתב אישום, ללא משפט וברוב המקרים – בניגוד למשפט הבינלאומי. על פי נתוני ארגון "בצלם", ישראל החזיקה בשנים האחרונות לסירוגין אלפי פלסטינים במעצר מינהלי, לתקופות שנמשכו בין  חודשים לשנים. נכון לסוף אפריל 2015 החזיקה ישראל בבתי הסוהר שלה 396 עצירים מינהליים, שבהם אישה אחת.

"לא ניתן לאיש לאיים עלינו", הבטיח ארדן, "לא נאפשר לאסירים למות בבתי הכלא שלנו". הוא הביע את ביטחונו כי על אף התנגדותם של ההסתדרות הרפואית, ארגון הרופאים לזכויות אדם וארגוני זכויות אדם נוספים, יימצאו רופאים שייאותו להוציא את החוק המתוכנן אל הפועל.  "החוק אמנם לא מחייב רופאים לבצע את ההליך", אמר, "אך אני בטוח שיימצאו הרופאים שיסכימו לעשות זאת".

אפשר שארדן התכוון לרופאי שירות בתי הסוהר, הכפוף למשרדו. ואולם, לדברי אמאני דעייף, מנהלת מחלקת כלואים ברופאים לזכויות האדם, אסירים שובתי רעב המצויים בסיכון נשלחים לאשפוז בבתי חולים. היא אמרה אתמול (23 ביוני) לאל-מוניטור שפורום מנהלי בתי החולים הבהיר שלא ישתף פעולה עם הוראה להזין בני אדם בכפייה, לא כאכסניה ולא כפעולה אקטיבית.

הפרופ' אבינעם רכס, שעמד עד לאחרונה בראש ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית, ציין בדיון בכנסת השבוע כי אמנות בינלאומיות אוסרות על רופאים להשתתף בהאכלה בכפייה של שובתי רעב, שכן הזנה בכפייה נחשבת לעינוי. הפרופ' בלה קאופמן מארגון רופאים לזכויות אדם אמרה בדיון בכנסת כי שובתי הרעב היחידים שמתו בישראל עד היום, היו כאלו שהואכלו בכפייה.

רכס הודיע כי אם יהיו רופאים שייתנו יד לדבר הם יועמדו לדין בבית הדין של ההסתדרות הרפואית שהוא עומד בראשו. לדבריו, שביתת רעב היא צעד פוליטי ולא בעיה רפואית "לכן המדינה איננה יכולה לגלגל את הבעיה לפתחם של הרופאים". בשיחה שקיים עם אל-מוניטור למחרת הדיון בכנסת אמר רכס כי ההסתדרות הרפואית (הר"י) תקרא לכל חבריה שלא לשתף פעולה עם החוק: "הר"י היא גוף עצמאי והיא צריכה לבדל עצמה מהיוזמה הזאת ולעשות כמיטב יכולתה על מנת להתנגד להחלטת הממשלה. חשוב לי להדגיש שבהר"י חברים למעלה מ-20 אלף רופאים - שמאלנים וימנים, חילונים ודתיים, יהודים וערבים. העמדה שלנו אינה עמדה פוליטית, היא עמדה הומאנית המשקפת את רוח המקצוע". הוא הוסיף כי האתיקה המקצועית עומדת מעל לחוקי המדינה. "אין חוק שיגרום לי להפר את האתיקה. אגב, עצם קבלת החוק הזה צובעת את ישראל באור שלילי בעיני העולם הנאור", ציין.

נציגי משרד הבריאות, שהיה שותף מלא לניסוח הצעת חוק ההזנה בכפייה, התייצבו לצד הדרג המדיני-הביטחוני. המשנה למנכ"ל, ד"ר בעז לב, קרא לעבר נציגי הרופאים: "המצפון שלכם לא טוב יותר ממצפוני". לב טען בפני חברי הוועדה כי לא ניתן לקבוע קביעה אתית חד משמעית בסוגיית ההזנה בכפייה וכי "מדובר בצעד אחרון לאחר שמוצו כל האפשרויות". בניגוד למקובל במדינות אחרות, הצעת החוק מסירה את האחריות מעל הממסד הרפואי ועובדיו לגורל העציר, ומעניק חסינות לעצם השתתפותם במתן טיפול רפואי בניגוד לכללי האתיקה.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, רז נזרי, טען כי "שובת הרעב איננו רוצה למות, אלא לכופף את מערכת המשפט הישראלית". לדבריו, "יש לאזן בין הערכים של זכות האדם על גופו מחד – וזכותה של החברה לביטחון מאידך". נזרי ציין כי החוק קובע שההחלטה על הזנה בכפייה תהיה נתונה בידי ערכאה שיפוטית ולא בידי רשות מינהלית. מדבריו יוצא כי בית המשפט יעניק משקל שווה לשני הערכים – אינטרס הפרט מול אינטרס כלל הציבור.

לעומת זאת, עו"ד עולא שתיווי, רכזת סינגור ושינוי מדיניות ברופאים לזכויות אדם, מבהירה כי החוק מעניק יתרון מובהק לרשויות המדינה ולאינטרס הציבורי כביכול, ולא לטובת האסיר. לדבריה, הסמכות לפנות לבית המשפט מסורה בידי נציב שירות בתי הסוהר - זה שאחראי לא על רק על שלום האסיר, אלא גם על הסדר בבתי הכלא. שתיווי אמרה לאל-מוניטור כי חוות הדעת של ועדת האתיקה מהווה רק שיקול אחד במכלול השיקולים של השופט, זאת בניגוד לחוק זכויות החולה, שמחייב את השופט להביא בחשבון אך ורק את טובת החולה. כלומר השופט יכול לכלול במערכת השיקולים שלו  גם אינטרסים אחרים (כמו השפעת שביתת רעב על השקט בבתי הכלא)  בנוסף לשלום האסיר וטובתו.

פנייתם של הפלסטינים לבית הדין הבינלאומי הפלילי בהאג כדי להתקבל כחברים בארגון כונתה בפי דוברי ממשלת ישראל "טרור מדיני". החרם על מוצרי ההתנחלויות הוגדר "טרור כלכלי". עכשיו ארדן קורא למחאת שובתי הרעב נגד החזקתם במעצר ללא משפט, "פיגוע התאבדות". כל מה שנותר הוא לשכנע את בית הדין הפלילי בהאג שאלוהים נתן לנו את כל השטחים, מהים ועד הירדן, התיר לנו ליטול את חייהם של תושביהם, ומרשה לנו להפריע להם למות.

More from Akiva Eldar

Recommended Articles