דילוג לתוכן העיקרי

מאבק בתוך חמאס: מלחמה או פשרה

לאל-מוניטור נודע, כי ראשי הזרוע הצבאית של חמאס ברצועה מאיימים על אנשי הזרוע המדינית לבל ימשיכו בגישושים עם ישראל לקראת הפסקת אש ארוכת טווח. את מחיר מאבקי הכוח והאגו בתוך התנועה ישלמו כתמיד תושבי עזה.
Palestinian members of al-Qassam Brigades, the armed wing of the Hamas movement, take part in a military parade marking the 27th anniversary of Hamas' founding, in Gaza City December 14, 2014.  REUTERS/Mohammed Salem (GAZA - Tags: POLITICS MILITARY ANNIVERSARY) - RTR4HY1G

מחריפה המתיחות בחמאס בין הזרוע המדינית לזרוע הצבאית. לאל-מוניטור נודע מפי מקורות בכירים ברשות הפלסטינית, העוקבים אחר המתרחש בתנועת חמאס, כי ראשי הזרוע הצבאית של התנועה, אנשי עז א-דין אל-קסאם, מאיימים על אנשי הזרוע המדינית לבל ימשיכו בגישושים עם ישראל לקראת הסדר מדיני שעיקרו הפסקת אש ארוכת טווח (הודנא). ראש הזרוע הצבאית, מוחמד דף, שרק לאחרונה פורסם כי הוא שב לפעילות מלאה בחמאס לאחר ניסיון חיסול כושל במהלך מבצע "צוק איתן", מושך לכיוונים אחרים: להתקרבות לאיראן, לחיזוק המערך הצבאי של חמאס בעזה ולהיערכות לקראת עימות עתידי עם ישראל.

לעומתו, אנשי הזרוע המדינית, המבינים היטב את מצבה הנוכחי הקשה של חמאס בעזה, חותרים כאמור, באמצעות מתווכים אירופים, להסכם הפסקת אש ארוך טווח עם ישראל. זה יוביל, להערכתם, להקלות משמעותיות בסגר המתמשך. אנשי הזרוע המדינית של התנועה – ח'אלד משעל, מוסא אבו מרזוק, איסמעיל הנייה ואחרים מבינים כנראה היטב, כי לאחר שמצרים סגרה את הגבול ברפיח, כמעט באופן מוחלט, והכריזה על חמאס כתנועת טרור, הסיכוי לשמר את שלטון חמאס ברצועת עזה לאורך שנים הוא קטן. בלי התקרבות לסעודיה, פטרון אפשרי חדש – וזאת לאחר שאפילו קטאר הפנתה עורף לתנועה, ובלי להגיע להסכם הפסקת אש ארוך טווח עם ישראל, עימות מזוין נוסף עם ישראל הוא רק עניין של זמן, ותוצאותיו הטראגיות ברורות.

המאבק בחמאס בין הזרוע הצבאית לזרוע המדינית מתרחש באחד הרגעים הדרמטיים מבחינת התנועה, הנמצאת בפרשת דרכים. למעשה עליה לבחור בין פשרה לבין מלחמה. בין הבנה שיש לקבל החלטות דרמטיות נוכח המציאות המורכבת אליה נקלעה, לבין המשך אותה התנהלות אשר כבר הביאה אותה אל עברי פי פחת. ראשי הזרוע הצבאית שמאז ההפיכה בעזה ביוני 2007 הקימו צבא אדיר המונה עשרות אלפי חמושים, מעוניינים לשמר ואף להרחיב את ההגמוניה הצבאית שהשליטו בעזה; ואילו אנשי הזרוע המדינית מבינים שבלי פשרה מדינית דרמטית עם ישראל, חמאס תאבד את אחיזתה ושלטונה ברצועה.

יש לציין, כי המסרים שהועברו בחודשים האחרונים לישראל על ידי מתווכים שונים ביניהם רוברט סרי, שליחו לשעבר של מזכ"ל האו"ם; או הקונסול השוויצרי פול גרנייה; ולאחרונה גם שליחים סעודים בראשם הנסיך טורקי אל-פייסל - לא זכו לתגובה חיובית, אבל גם לא נפסלו על הסף. בכיר חמאס, ד"ר אחמד יוסף, לשעבר יועצו המדיני של הנייה, אף אישר לסוכנות הידיעות "מען" את דבר הגישושים ואת רצונה של הזרוע המדינית להגיע להבנות מוסדרות עם ישראל.

ההערכה היא שהמאבק הבין-ארגוני יסתיים בסופו של דבר כשהזרוע הצבאית תאמר את המילה האחרונה. הזרוע המדינית תאלץ לקבל את רוע הגזירה ולהתקפל. תנועת חמאס מתנהלת כך כמעט מאז הקמתה, ובעיקר מאז שהזרוע הצבאית הפכה לזרוע השלטת – זו המכתיבה מדיניות, שעל פיה יקום ויישק דבר. כל יוזמה לפשרה שניסו ראשי הזרוע המדינית לקדם עם ישראל במהלך השנים נתקלה בהתנגדות הזרוע הצבאית, שהכשילה אותה בפיגוע יזום.

אנשי הזרוע הצבאית, בין אם היו אלה אנשי עז א-דין אל-קסאם ברצועת עזה, בגדה המערבית ולאחרונה גם במטה הארגון בטורקיה שהקים סלאח אל-ערורי, פועלים זה זמן כדי לשמר את האינטרסים של הזרוע הצבאית ואת כוחם ומעמדם בהיררכיה המורכבת של תנועת חמאס. מדפוס הפעילות של אנשי הזרוע הצבאית בעזה, בעיקר לאחר מבצע "צוק איתן,"ולאחר ההסתבכות והעוינות עם מצרים, ניתן להסיק כי כעת מדובר למעשה בהשתלטות צבאית מוחלטת על מוסדות התנועה.

אנשי הזרוע המדינית, שחווים עתה סדרה של איומים והפחדות מצד חמושי עז א-דין אל-קסאם, יכולים להלין רק על עצמם, על דרך התנהלותם ועל התרפסותם המתמדת בפני אנשי הזרוע הצבאית. כך מאז ימיהם של המנהיגים הצבאיים של חמאס - סלאח שחאדה, יחיא עייש, אחמד ג'עברי וכמובן האיש שהפך לאגדה מוחמד דף.

אנשי הזרוע המדינית טענו כל השנים כי ההחלטות הצבאיות, לרבות פיגועי תופת בישראל, שליחת מחבלים מתאבדים במהלך האינתיפאדה השנייה וירי רקטות הן בסמכותם ובתכנונם הבלעדי של אנשי הזרוע הצבאית. בכירי התנועה כמו הנייה, א-זהאר ואפילו עבד אל-עזיז אל-רנטיסי (שחוסל על ידי ישראל בחודש אפריל 2004) טענו תמיד כי אין להם חלק או קשר לתהליך קבלת ההחלטות המבצעיות ולתכנון פיגועים, וכי ההחלטות הצבאיות מתקבלות על ידי אנשי עז א-דין אל-קסאם.

להתנערות הזו מאחריות הייתה מטרה ברורה. כך הם קיוו לחמוק מאיומי החיסולים של ישראל. אבל בין אם הטענה הזאת הייתה נכונה ובין אם מדובר היה רק בכיסוי, הבריחה מאחריות של הזרוע המדינית יצרה דפוס של עצמאות אצל אנשי הזרוע הצבאית. והוא השתרש והעמיק עם השנים. האוחזים בנשק, אנשי עז א-דין אל-קסאם, הפכו בפועל גם למדינאיה של חמאס. הגולם קם על יוצרו.

מוחמד דף ואנשיו, היום יותר מתמיד, נחשבים לכוח המוביל של חמאס בעזה. וכשהתנועה נמצאת בפרשת דרכים, יש למאבקי הכוח הללו משמעות רבה.

ספק אם הזרוע המדינית תוכל לזרוע הצבאית. למרות רצונם העז של מנהיגיה הפוליטיים של חמאס לצאת מהמבוך המסובך אליו נקלעו, ספק אם יוכלו ליישם את ההיררכיה המקובלת במשטרים רבים, לפיה הדרג המדיני מכתיב לדרג הצבאי את פעילותו וזה נענה להוראותיו.

מי שמשלמים את המחיר, וכנראה גם ישלמו בעתיד, הם תושבי רצועת עזה. הם שבויים במאבקי כוח, מלחמות אגו וקפריזות המתחוללים בתוך תנועה, שבעבר הבטיחה להם שינוי ורפורמה אך מאז הביאה עליהם אסון. ​

More from Shlomi Eldar

Recommended Articles