ברשות דורשים מאבו מאזן: עצור את התיאום הביטחוני עם ישראל

סוגיית כספי המסים ממשיכה להסעיר את הרשות הפלסטינית. יומיים לאחר שראש הממשלה בנימין נתניהו נתן אור ירוק להפשרת הכספים שהוקפאו בינואר 2015, בניכוי כשליש לכיסוי חובות הרשות לישראל, הודיע אבו מאזן שהוא מסרב לקבל את הכספים וכי יפנה לבית הדין הבינלאומי בהאג. בנאום שנשא יו"ר הרשות ברמאללה (5 באפריל) הוא אמר "לא ניקח את הכסף עד שלא נקבל את כולו... או שתתנו את הסכום המלא - או שנלך לבית הדין הבינלאומי". מיד לאחר "הכרזת הסירוב" קיבלו עובדי הרשות הודעה כי לנוכח המצב הכספי הפלסטינית יקוצצו משכורותיהם ב-40 אחוז. ההודעה הזו גרמה לתסיסה רבה בקרב עובדי הרשות, קרי אנשי מנגנוני הביטחון והפקידות הפלסטינית, אשר מקבלים משכורת חלקית כבר ארבעה חודשים. הכעס היה על כך שבשלב הזה הרשות הפלסטינית רק מאיימת על ישראל בפנייה לבית הדין הבינלאומי בהאג, תהליך שעלול להימשך זמן רב, בשעה שאין להם כעת כסף כדי לפרנס את משפחותיהם ולכסות את חובות העבר.

מקור פלסטיני ביטחוני סיפר לאל-מוניטור כי הוא קיים שיחות גלויות עם פקודיו, שמתמודדים עם מצב כלכלי קשה. בשיחות הללו הוא אמר להם כי היו"ר אבו מאזן שוחח עם כל ראשי הנהגת פתח, והבטיח כי יעשה מאמץ עליון לפתור את סוגיית המשכורות בהקדם "בלי שיצטרך להתחנן לישראל", כדבריו. ואכן, הפתרון הזמני לפחות נמצא. במהלך ביקורו במדינות המפרץ [8 באפריל] הצליח אבו מאזן כנראה לגייס הלוואה מנסיכות קטאר בסך מאה מיליון דולר, שתאפשר לשלם את יתרת המשכורות שקוזזו. זאת כאמור עד המשבר הבא.

אבל בכך לא תמה הפרשה, וגם התסיסה ברשות הפלסטינית לא נעלמה לגמרי. בכירי פתח דורשים חד משמעית מאבו מאזן לנהוג בישראל "באותם כלים" שבהם ישראל נוהגת ברשות - קרי נקיטת סנקציות. הסנקציה המשמעותית ביותר שעלולה להשפיע על מערך היחסים בין ישראל לרשות הינה נושא התיאום הביטחוני, אשר יו"ר הרשות בעצמו הגדיר בעבר כעניין מקודש שאין לגעת בו, גם אם קיימים חילוקי דעות ומתחים עם הישראלים.

מי שמוביל את מהלכי השכנוע בתוך הנהגת פתח, מתוך תקווה ליצור חזית אחידה שתהווה קבוצת לחץ על אבו מאזן, הוא ג'יבריל רג'וב. רג'וב התבטא בפומבי בנושא לאחר שישראל הקפיאה את כספי הרשות, אך חזר בו אחר כך מדבריו, כנראה בהוראת היו"ר. כעת, בשיחות סגורות, הוא שב ומסביר שרק כך, באמצעות שבירת "התיאום המקודש", יבינו הישראלים שגם לפלסטינים יש מענה לאיומים, וגם להם יש נשק יעיל וצעדי ענישה למהלכיה הבלתי צפויים של ישראל.

התיאום הביטחוני הישראלי פלסטיני נמשך כל העת, גם באווירת המשבר החמור וגם לאחר כישלון שיחות השלום. מקור ביטחוני פלסטיני סיפר לאל-מוניטור כי אם הציבור הישראלי היה מודע אף לעשירית מההישגים של שיתוף הפעולה הביטחוני, ואלו עניינים ביטחוניים נפתרו בשקט, הישראלים היו משנים מזמן את דעתם על היו"ר בפרט ועל הרשות בכלל. "ראש הממשלה שלכם אומר שאין פרטנר בצד הפלסטיני, כשהוא יודע בדיוק מה עושים הפרטנרים בענייני ביטחון. אבל אנחנו שותקים כי אי אפשר לדבר. גם כך אנשי הביטחון המסכל ומי שפועלים בתיאום עם ישראל עלולים להיחשב בוגדים", הוא אומר.

יו"ר הרשות אינו ממהר לעצור את התיאום, מחשש שהפסקת התיאום עלולה להביא למעגל אלימות מחודש שיתגלגל ככדור שלג ויאיים לא רק על הישראלים, אלא גם על מצבה ומעמדה של הרשות הפלסטינית.

בינתיים, עם קבלת ההלוואה מקטאר, ובהנחה שעובדי הרשות יקבלו בימים הקרובים את מלוא שכרם, הלחץ על אבו מאזן יפחת מעט. אבל נושא התיאום הביטחוני כסנקציה פלסטינית נגד ישראל כבר קנה לו תומכים רבים בקרב ההנהגה ובכירי הרשות הפלסטינית. לאל-מוניטור נודע שגם יו"ר צוות המשא ומתן עם ישראל, סאיב עריקאת סבור שיש לנקוט בצעדי ענישה נגד ישראל.

בשבוע שעבר (4 באפריל) חולל עריקאת מהומה בישראל לאחר שהשווה בראיון לערוץ ''פלסטין טי. וי.'' בין ראש הממשלה נתניהו למנהיג דאע''ש בכר אל בגדדי. הדברים של עריקאת, מעבר להיותם פופוליסטיים ומוגזמים, נאמרו לערוץ הפלסטיני בשיאו של משבר המשכורות, ונועדו מין הסתם לרכך את הביקורת הפנים פלסטינית על הרשות ועל עמידתה מול ישראל. אבל הטון של עריקאת ושל שאר בכירי הרשות כלפי ישראל בכלל וכלפי נתניהו בפרט, יכולים גם להסביר את התחושה המיליטנטית שלהם ואת רצונם העז להשיב מלחמה שערה למדיניותו של ראש הממשלה. בינתיים כאמור, אבו מאזן עומד כחומה בצורה ומנסה להדוף את קריאות המלחמה שמשמיעים מקורביו נגד ישראל, בזמן שישראל עצמה טוענת כי הוא אינו פרטנר לשיחות.

כמה זמן יחזיק התיאום הביטחוני בין ישראל לרשות מעמד? הדברים תלויים בפרמטרים רבים. עם זאת, אין ספק כי המשך קיומו חשוב מאוד לשני הצדדים. ההנהגה הישראלית, ובעיקר ראש הממשלה, נוהגים בבוז ובזלזול כלפי אבו מאזן. סנקציות ענישה נשלפות במהירות מהשרוול, לעתים רק כדי לרצות את דעת הקהל בארץ (כמו במקרה של הקפאת הכספים בעת הפנייה הפלסטינית להאג והפשרתם לאחר הבחירות). ההתייחסות לתיאום הביטחוני כעניין מובן מאליו אשר מנותק משאר ההחלטות הישראליות עלול להביא לקצו. הלחץ הרב שמופעל על יו"ר הרשות בכל החזיתות עלול לתת את אותותיו, עד שגם אבו מאזן יפסיק לראות בתיאום הביטחוני עניין מקודש.