דילוג לתוכן העיקרי

הבדווים בצפון: גאים במדינה, גאים בצה"ל

בכפר הבדווי כעביה שבצפון ציינו את יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל בתהלוכת זיכרון מרגשת הנושאת מסר של אחווה ואחדות עם הציבור הישראלי כולו. יוזם האירוע, מוחמד כעבייה: אנו מעודדים גיוס לצה"ל ומרגישים גאווה גדולה.
Bedouin Arab Israeli Defense Force soldiers take part in a tracking drill near Tze'elim in southern Israel June 9, 2014. In addition to hi-tech surveillance and intelligence capabilities, Israel relies on the Bedouin volunteers to secure its border regions against "terrorists, illegal immigrants and smugglers," according to the IDF spokesperson. Traditionally nomadic desert people, the Bedouin, who are Muslim, have passed down tracking skills across generations. Picture taken June 9, 2014. REUTERS/Finbarr O

בין שלל אירועי וטקסי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל [22 באפריל] היה גם אירוע אחד לא רשמי, יוצא דופן, בכפר הבדווי כעביה שבצפון – תהלוכת זיכרון. היוזמה הגיעה מצידו של תושב הכפר מוחמד כעביה, בן 25, הסבור כי גם לחללים הבדווים שהוכיחו את נאמנותם ואהבתם למדינתם ישראל מגיע טקס זיכרון מיוחד.

באנדרטת ההנצחה ללוחם הבדווי, בצומת המוביל שבצפון, לא הרחק מכעביה, מתקיים אמנם טקס זיכרון לחללים הבדווים, אבל לדברי כעבייה התחושה בקרב צעירים בני העדה שהתגייסו לצה"ל ובקרב בני המשפחות השכולות היא שמדינת ישראל עושה מעט מדי כדי להנציח את תרומתם של הנופלים הבדווים במערכות ישראל.

כאשר מדברים על מורשת לוחמים במגזר הבדווי, מתכוונים בעיקר לדרך שהתווה סא"ל עמוס ירקוני, הגשש הבדווי המהולל שקשר את נפשו עם צה"ל והפך לדמות נערצת ומחוללת השראה. ירקוני, בן לשבט הבדואי אל-מזאריב, סמוך לנהלל, נולד בשם עבד אל מג'יד ח'דר אל-מזאריב, אך כשהתגייס לצה"ל ב-1948, עם הקמת המדינה, שינה את שמו לעמוס ירקוני. הוא הקים את יחידת הגששים המובחרת של צה"ל, שלימים הפכה לגדוד הסיור המדברי המוצב בעיקר לאורך הגבול הדרומי. גם היום, צעירים בדווים המשרתים ביחידות אלה גדלים על המורשת שפיתח והנחיל ירקוני במהלך שירותו עטור התהילה, בו הוענקו לו עיטור המופת וציון לשבח.

דור שלם של צעירים בדווים התגייס לצה"ל והלך בעקבותיו, אך עם השנים, בעיקר בשנים האחרונות, נוצר שבר עמוק בין מדינת ישראל לאוכלוסייה הבדווית בדרום על רקע הריסות מבנים ביישובים הלא מוכרים. מספר הצעירים הבדווים המתגייסים לצה"ל פחת, כאשר בקרב ציבורים רחבים בישראל נתקבע אף רושם מוטעה כאילו נאמנותם של הבדווים נתונה בספק. אבל לאורך הגבול עם עזה ומצרים ממשיך בפעילותו גדוד הסיור המדברי הבדווי, שכל חייליו מתגייסים לצה"ל בהתנדבות על אף האווירה השוררת ביישוביהם, ולעתים בניגוד לרוח הנושבת בהם על פיה הגיוס לצה"ל הינו מעשה לא ראוי.

החברה הבדווית, בעיקר בדרום הארץ, שרויה במשבר אמון עם רשויות החוק בישראל סביב שאלות מהותיות על מעמדם וזכויותיהם של הבדווים כאזרחים מן השורה. מהמקום הזה ממש נולדה יוזמתו של כעבייה – לארגן כאמור תהלוכת זיכרון ביום הזיכרון עם מסר של אחווה ואחדות עם הציבור הישראלי כולו. משתתפי התהלוכה הניפו דגלים גדולים של מדינת ישראל לציון זכרם של כ-200 בני העדה הבדווית שנפלו במערכות ישראל, וכדי להראות לציבור בישראל שעל אף המחלוקות והמתחים תרומתם של התושבים הבדווים בישראל ממשיכה גם היום.

"יש פה אוכלוסייה שעוד לפני קום המדינה קשרה את גורלה למדינת ישראל, ואנחנו לא מוצאים את הפרגון ואת התמיכה לה אנחנו ראויים", מסביר כעבייה לאל-מוניטור. הוא עצמו שירת בחיל האוויר, וכיום לצד היותו סטודנט להיסטוריה של המזרח התיכון באוניברסיטת חיפה הוא מדריך מתגייסים צעירים בכפרו מטעם עמותת "אחרי".

"אנחנו רוצים להשמיע את הקול שלנו, שיידעו שאנו נותנים את מה שנדרש מכל אזרח בן גילנו, אין מחזור גיוס אחד שאין בו מתגייסים מכעביה על אף שאנחנו יישוב קטן", הוא אומר.

אל-מוניטור: אתם מרגישים ישראלים?

כעביה: אנחנו רוצים להזכיר לכולם שאנחנו ישראלים לכל דבר. כשמישהו מניף דגל פלסטין בנצרת או ביישוב ערבי אחר, עושים מזה עניין גדול. אנחנו רוצים להראות שיש גם משהו אחר, בדווים שהולכים עם המדינה ומרגישים גאווה גדולה. לצעוד בכפר בראש חוצות עם סוסים רתומים לפנינו ודגל ישראל גדול זה מחזה לא רגיל.

אל-מוניטור: כשצעירים בדווים בצפון מתגייסים לצה"ל, זה לא יוצר מתח עם התושבים הבדווים בדרום הנמצאים במשבר עם הרשויות?

כעביה: לא. גם אצלם מתגייסים לצה"ל, אם כי פחות, אבל יש בינינו אחווה ושותפות. עם זאת אני מוכרח להודות שהמצב בצפון שונה מזה שבדרום. בגלל הריסות הבתים והמתח הרב המצב שם הולך ומתדרדר, ולכן אנחנו מקיימים את התהלוכה שלנו, ובכלל זה גם מעודדים גיוס לצה"ל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שלהם.

אל-מוניטור: כשמגיע צעיר בדווי לקורס הכנה לגיוס, מה הציפיות שלו?

כעביה: אצלנו הצעירים לא יודעים הרבה על הצבא. בדרך כלל מגיעים אלינו צעירים כי בן משפחה שירת בצה"ל או חבר חזר הביתה עם מדים. התפקיד שלנו הוא לחבר אותם לצבא, להקל עליהם את תהליך הגיוס, ולהראות להם שכשיגיעו לצבא הם יידעו לאן הם הולכים. צעיר בדווי שמתגייס לצה"ל נלחם מלחמה אחת בשדה הקרב ומלחמה שנייה בחברה הערבית העוינת, הנלחמת בו בגלל שהוא הצטרף לצבא הגנה לישראל. בתהלוכה רצינו לחשוף גם את ההתנדבות וגם את הקושי, וכמובן לעודד את הגיוס שנמצא בירידה ואף להכפיל את מספר המתגייסים.

אל-מוניטור: כמה צעירים יש בקבוצה שלך?

כעביה: אצלי בקבוצה יש עשרים וחמישה מתגייסים, ויחד עם היישובים סביבנו מגיע המספר לכמאה חניכים. בכעביה זו השנה הראשונה בה קיימת קבוצת הכנה למתגייסים. אנו עושים כל מיני פעילויות: ביקרנו חיילים בבסיסים וחילקנו ממתקים, הזמנו ניצולת שואה למקום הפעילות שלנו ושמענו ממנה על השואה. החניכים העניקו לה זר פרחים והבטיחו לה שהשואה לא תקרה יותר לעולם.

אל-מוניטור: כשמדברים בישראל על גיוס מיעוטים וקשר דם, מתכוונים בעיקר למגזר הדרוזי שאחוז המתגייסים בו גדול.

כעביה: לפי דעתי הפוקוס צריך להיות על הבדווים. אצלנו הצעירים מתגייסים בהתנדבות. הגששים הבדווים זו יחידה שאין לה תחליף, הם הולכים בראש הכוח ואת זה אנחנו עושים בצניעות עד עצם היום הזה. ​

More from Shlomi Eldar

Recommended Articles