דילוג לתוכן העיקרי

בישראל שבעי רצון מהמלחמה בתימן, מבלי להבין למה

במקום להביע שמחה לאיד על המתקפה הסעודית בתימן, על ירושלים לסלוד ממנה. התערערות המצב במדינות ערביות מוליד עוד ועוד טרור, המשפיע בשוליו גם על ישראל.
Saudi King Salman attends the opening meeting of the Arab Summit in Sharm el-Sheikh, in the South Sinai governorate, south of Cairo, March 28, 2015. Arab League heads of state are holding a two-day summit to discuss a range of conflicts in the region, including Yemen and Libya, as well as the threat posed by Islamic State militants. REUTERS/Stringer - RTR4V96H

שביעות רצון ושמחה לאיד שזורים בהתבטאויות של פוליטיקאים ישראלים כשהם נדרשים להתייחס למתקפה הסעודית על תימן. האם טבעי שאנו, הישראלים, נרחוש איבה אוטומטית למיליציית "אנסאר אללה", אף שאיננו מכירים אותה כלל? אנסאר אללה היא פלג שיעי, ומשום כך ברור לנו כלל כך שהיא סניף איראני. אם איראן היא אויבת של ישראל, אנו מניחים שגם בני חסותה יהיו כאלה. אנחנו, ולא צריך להשחית זמן רב מדי בשאלה הזו, הולכים עם הטובים. והטובים בסיפור הזה הם הסעודים.

אלא שהמציאות מראה אחרת. דו"חות מודיעין של ממשלות מערביות מצביעים על חלקה המרכזי של סעודיה בהקמת מיליציות סוניות בעיראק שאחרי סדאם חוסיין, שרצחו, טבחו ופוצצו מכוניות ממולכדות בלב אוכלוסייה אזרחית. גם בסוריה, סעודיה הייתה זו שהובילה את המלחמה נגד משטר הבעת', מימנה קבוצות שלחמו בה ותיאמה עם המודיעין האמריקאי והצרפתי את המהלכים המבצעיים בשטח. בתחכום רב, באמצעות שליטה מרחוק ויחסי ציבור טובים, סעודיה היא שחקן מרכזי בכל קונפליקט מדמם שמתחולל כאן בעשור האחרון. ללא דחיפתה, ספק אם ארגונים כמו ג'בהת א-נוסרה בסוריה או אל-קאעידה בעיראק היו משחקים תפקיד כה מרכזי בשפיכות הדמים הזו. "כדי להפיל את המשטר הסורי, הרסתם מדינה שלמה", הטיח בהם חסן נסראללה בנאומו ביום שישי [27 במארס].

במקום שתהיה שבעת רצון מן המתקפה בתימן, על ירושלים לסלוד ממנה. הניסיון מלמד כי התערערות המצב במדינה ערבית כלשהי מוליד עוד ועוד טרור, המשפיע בשוליו גם על ישראל. ישראל אף מצווה להוציא מהמחסנים הנידחים את עמדתה המוסרית, האוניברסלית, שאותה היא נטשה, ולחדול מתמיכה במהלכים צבאיים שכרוכים בשפיכות דמים של אזרחים, אף אם מטרתם צבאית. ויש נקודה יהודית: בתימן נותרו כמה עשרות יהודים, הזקוקים נואשות לחסותה של המדינה כדי לשמור על שלומם. אי יציבות מסכנת את חייהם.

לממשלות ישראל מוניטין של תמיכה בדיקטטורים. כאשר הפרטנר הוא שליט יחיד - יש כתובת אחת קבועה לדבר איתה ולהשקיע מאמץ בטיפוח היחסים עמה. מן הסתם, הוא גם אינו מחויב בשקיפות לבני עמו ויכול להמשיך בלי חשש בשיתוף הפעולה החשאי עם מי שהציבור תופס כאויבת. שקיפות יכולה להביא עמה גם אופוזיציה חקרנית וגם, לא עלינו, עיתונאים חטטנים. אבל מנגד, משטר עריץ הוא מסואב, והסיאוב הזה אינו מסוגל להיעצר בתוך גבולות הבית. הוא גולש גם החוצה ומציף את היחסים בין העריץ לשכניו.

למשטר הסעודי אין כל בעיה לשתף פעולה עם ישראל בכל זירה בינלאומית, כדי להצר את צעדיה של איראן. לחשושים שנשמעים זה שנים מדברים על מגעים חשאיים בין ירושלים לריאד. ולמרות זאת, חותרים הסעודים בעקשנות זה ארבע שנים להפלתו של משטר הבעת' בסוריה, מה שעלול היה להוליד זירת טרור מסוכנת בגבולה הצפוני של ישראל, ברמת הגולן. עוד ידידים כאלה ואבדנו.

במערכה שלה נגד מיליציית "אנסאר אללה" נהנית סעודיה מיחסי ציבור מצוינים. ארצות הברית, ידידתה המסורתית וקובעת הטון באזורנו, תומכת בה אוטומטית ואף מעניקה לה מידע מודיעיני על לוחמי המיליציה. גם צרפת, שמוכרת לה ציוד צבאי וידע ביטחוני במיליארדי דולרים, ממשיכה לשרתה. מצרים תומכת במבצע בצורה עצמאית, וגם באמצעות הליגה הערבית, שבה היא משחקת תפקיד מרכזי. קהיר חרדה מפני נפילת מיצרי באב אל-מנדב לידי נאמני איראן. מיצרים אלה הם פתח היציאה לים סוף במסלול שהמשכו בתעלת סואץ. ייבוש השיט בתעלה הוא אסון כלכלי עבור מצרים.

כאשר יצאה המיליציה השיעית בתימן לדרכה, לפני כשני עשורים, מטרתה הייתה לרכוש חלק בעוגת השלטון שבה אחזו הסונים באופן בלעדי. ספק אם הם האמינו, כי בשיאם, יצליחו הלוחמים שלהם לכבוש את ארמון הנשיאות. המערכה שם איננה מאבק בין הסעודים הטובים לשיעים הרעים. היא עימות על סמכויות, על כוח ועל הון. בעולם הקדום קראו לזה מלחמת שבטים.

More from Jacky Hugi

Recommended Articles