דילוג לתוכן העיקרי

האם אישה יכולה להיות אסלאמיסטית ופמיניסטית?

פמיניסטיות וגורמים אחרים במערב שרוצים ''לשחרר'' את נשות העולם הערבי, לא השכילו להכיר בתנועת הפמיניזם האיסלמי הדורשת מרחב ציבורי ופרטי לנשים כדי לתרום לחברה.
A Palestinian girl recites Koran to her teacher during a Koran memorization lesson on the first day of the holy fasting month of Ramadan at a mosque in Gaza City June 29, 2014.REUTERS/Mohammed Salem (GAZA - Tags: RELIGION SOCIETY EDUCATION) - RTR3W9WR

אסלאמיות ופמיניזם הן שתי השקפות עולם קוטביות. לא אחת יוצאים בהאשמה נגד האסלאמיות שהיא מחבלת באמנציפציה של נשים בעוד שהפמיניזם שואף לשחרר אותן מכבלי הפטריארכיה. למרות שנושא המגדר נמצא בטבורם של האקטיביזם והפרויקטים של שתי גישות אלה, הרי שלהיות אסלאמיסטית ולהיות פמיניסטית הם שני דברים שונים בתכלית. ישנם רבים הסוברים ששילוב בין השניים הוא משולל הגיון. אבל השילוב ביניהם דווקא כן אפשרי אם מוכנים לקבל את העובדה שיש כיום בעולם צורות שונות של פמיניזם ואסלאמיות.

התנועה הפמיניסטית, שהחלה את דרכה במאבק הנשים בעולם המערבי למען שוויון פוליטי, כלכלי וחברתי, התפצלה מאז למחנות שונים. לדוגמא, ישנן פמיניסטיות וותיקות יותר - חסידות הפמיניזם הרדיקלי - שרצו לשחרר נשים לא רק מהכפייה הדתית, המשפטית והפוליטית המושרשת אלא גם מצורות חדשות של ניצול הנובעות מקפיטליזם, היפר נאו-ליברליזם, וכן מהצרכנות הנשית שמאדירה ניתוחים קוסמטיים ושופינג. עמדה זו מפנה את מקומה לסוג חדש של פמיניזם ליברלי שבמסגרתו נשים נשאבות אל מחוזות כלכליים ליברליים כאמצעי להמחשת הגשמתן העצמית.   

כאשר פמיניסטיות מערביות הפנו את מבטן אל אחיותיהן מתרבויות אחרות, הן התקשו להבין את הדרתן המתמשכת של נשים, גופן המכוסה ואי-יכולתן לקרוא תיגר נגד השליטה הגברית. הן חרתו על דגלן לשחרר את אותן נשים באופן שיקנה להן עמדה שוויונית לזו של עמיתותיהן מן המערב. מראשיתו היה פרויקט זה מוטל בספק לאור זיקתו לשיח הקולוניאלי הוותיק, לעמדות אוריינטליסטיות ולצביון משיחי שמתמקד בנשים, במיוחד בעולם המוסלמי.

מספר פמיניסטיות הגיעו לתובנה שנשים אינן עשויות מקשה אחת, אלא הן תולדה של מעמד חברתי, גזע, מוצא אתני ורבדים נוספים של היררכיה והשתייכות. הן הכירו בעובדה שפמיניזם גלובלי ואוניברסלי הקשור לשליטה בינלאומית ואי-שוויון בין אומות אין בו אולי כדי לפתור את בעיית ההדרה של נשים באופן חוצה תרבויות ולהביא לשוויון הרצוי.

ליילה אבו-לוחוד, פרופסור לאנתרופולוגיה מאוניברסיטת קולומביה, טוענת שנשים חוות באופן שונה מערכות של שליטה, ועל-פי אותם קווים מובחנים. אישה שחורה שמתגוררת בשכונת פחונים של לאגוס, ובאותה מידה גם היא מתגוררת ברובע מוזנח בבירה מערבית כלשהי, חייבת להתמודד עם אילוצים נוספים שנובעים מאפליה ומדחיקה לשוליים. נשים ממעמד הביניים – בין שהן לבנות ובין שהן שחורות -  לא יחוו זאת באותה דרגה או באותה עוצמה. והוא הדין גם באישה מוסלמית בשכונת עוני בריאד שחווה אפליה מגדרית בדרכים שונות לעומת אחותה שהיא במקרה אשת עסקים.

ניכוס שחרור הנשים המוסלמיות - תופעה רווחת בשיח מדיניות החוץ האמריקנית ובקרב פמיניסטיות גלובליות - רק מסבך את העניינים וגורם לתגובת-נגד. אכן ישנם אילוצים משפטיים וחסמים מבניים שמופעלים על נשים בעולם, אבל לא ניתן לערוך השוואה בין אי-השוויון ביניהן.  בערב הסעודית נהיגה ברכב יכולה להיות נושא חשוב לאימא עובדת מהמעמד הבינוני, אבל עבור אישה ענייה השאלה הנשאלת היא האם יש לה את המשאבים האישיים לרכוש מכונית ולא דווקא אם היא רוצה להתיישב מאחורי ההגה. פמיניזם אחד שווה לכל הוא אחיזת עיניים, ואם הוא מיובא ממקום אחר ומיושם כמות שהוא יסתבר שהוא גם חסר תוחלת.

ישנו חלק בזרם המרכזי של האסלאמיות שרוצה לחזור לאסלאם ולשחרר נשים בדרכו הוא, וזאת על יד מתן פרשנות חדשה לכתבי האסלאם. בין התומכים באסלאמיות מסוג זה ניתן למנות קבוצות כגון האחים המוסלמים במצרים, אל-נהדה בטוניסיה, הזרם המרכזי של האסלאמיות בערב הסעודית, חמאס בעזה, אסלאמיסטים במערב, וג'מעת-אל-אסלאמי בפקיסטאן, ועוד אחרים. קבוצות אלה מעניקות לנשים מרחב בתוך האקטיביזם שלהם.

כך למשל בערב הסעודית, ישנן נשים שמצאו מפלט בהבטחה האסלאמיסטית לשחרר אותן מהדרה הנובעת מקודים שבטיים חמורים, נורמות תרבותיות וצרות אופק גברית. יחד עם זאת, הן התגייסו כמטיפות למען שוויון במסגרת אסלאמיסטית ולא במסגרת השיח הפמיניסטי הגלובלי. נשים אלה דוחות את אמנת האו"ם לביעור כל סוגי האפליה נגד נשים (CEDAW) בטענה שהיא מפחיתה בחשיבות המשפחה, וזאת באצטלה של שוויון מוחלט בין גברים לנשים. במקום זאת, הנשים האסלאמיסטיות קוראות לקופלמנטריות (מַשְׁלִימוּת) שבמסגרתה תפקידי מגדר, אימהות, משפחה ותפקידים מסורתיים של נשים זוכים לכבוד הראוי.

אותן נשים מבקרות פרשנויות דתיות אשר מדירות אותן על בסיס טקסטים שפורשו על-ידי מלומדים זכרים אשר הפנימו וקיבעו את הפטריארכיה. אחד מנקודות המפתח של תנועה זו של פמיניסטיות אסלאמיסטיות נעוצה בייחוס עוולות לקודים תרבותיים ושבטיים ולפטירת האסלאם מנטילת כל אחריות עליהן. הן מתנגדות לערבוב בין תפקידי מגדר וקוראות למרחב פעולה שונה אך שוויוני שבו הן יכולות לתרום לחברה בדרכן, כאשר המטרה העילאית היא שמירה על המשפחה ועל הקהילה.

נשים אלה רואות את עצמן כנושאות הדגל של האותנטיות והשמירה על המסורת. הן מצטטות מהקוראן כדי להוכיח שהאל העניק להן זכויות ותחומי אחריות כפי שהעניק לגברים, אבל הן סבורות שהחברה גזלה מהן את האוטונומיה. הן רוצות לתרום לחברה לא כנשים עצמאיות הפועלות כל אחת בנפרד אלא כנשים בתוך קהילה שבונה עתיד עבורן, ועבור ילדיהן וארצן.

מובן שמדינתן צריכה להיות אדוקה ומכבדת את היותן נשים. חלקן רוצות לנהוג, אחרות לא. אך מה שחשוב מכך זו העובדה שהן רוצות שהמדינה והחברה יכבדו את מורשתן וזכויות המשמורת כפי שהשריעה מצווה. הם רוצות הכרה בתרומתן ובזכויותיהן במסגרת החוק האסלאמי, שלדעתן עוות על-ידי הגברים. הן רוצות מרחב משלהם שיאפשר להן ליטול חלק במעורבות חברתית ובבניין האומה. נשים אלה גם רוצות להמשיך לקבל שכר כאשר הן יוצאות לחופשה למען גידול ילדיהן. חלקן אף דרשו זאת מהמדינה, אשר עד היום התעלמה מקריאתן. הן גם רוצות תשתיות חינוכיות טובות יותר לנשים ואפשרויות תעסוקה נרחבות יותר, לרבות בממשלה ובמשטרת הדת.

האם זהו פמיניזם? תלוי בהגדרה. התנועה הפמיניסטית מאופיינת בגיוון באותה מידה שהאסלאם מגוון. סוג זה של פמיניזם אסלאמיסטי אינו אנכרוניסטי בה במידה שאינו פרוגרסיבי. מדובר פשוט בניסיון להעלות פתרונות לבעיה עמוקה ומתמשכת, דהיינו הדרה ודחיקה לשוליים של נשים מוסלמיות בין השאר במדינות כמו ערב הסעודית.

בחלק מהתנועות האסלאמיסטיות, ביניהן הוואהביה הסעודית וכן בקרב האידאולוגים של המדינה האסלאמית בסוריה ובעירק (דאע"ש), יש לקיים את אדיקות הנשים כסמל לאותנטיות של האומה. נשים חייבות להישאר במקומן "הטבעי" בחברה, כלומר להוות בית חרושת לילדים למען דורות העתיד של האומה האדוקה. יש לנתב אותן למילוי תפקידים שהולמים את טבען, קרי גידול ילדים וחינוכם בבתי הספר.

הנשים באותן חברות עשויות לצאת בקריאה לאפשר להן משרות נוספות שהולמות את "טבען הנשי" אבל הן יקבלו עליהן את אותן משרות רק אם האפוטרופוסים שלהם יאפשרו זאת. לפי השקפת עולם זו, לנשים אין מעמד משפטי. קרוביהם הזכרים צריכים תמיד לפקוח עין עליהן. אפילו נושא העסקתן וחינוכן הוא זכות המוקנית לאותם אפוטרופוסים. בערב הסעודית המדינה אוכפת את הצו והתנגדה לכל שינוי בו, פן אנשי הדת בממלכה יסירו את תמיכתם. ניתן להעסיק נשים אדוקות כדי להטיל משמעת על נשים אחרות, אבל בשום מקרה אסור שיהיה להן סמכות אכיפה נגד גברים. הן יכולות לנהל חוגים משלהן לשינון הקוראן, להטיף להתנהגות הולמת ולפקח על הפרות התנהגות מצד נשים אחרות.

לא לוואהבים ולא למדינה האסלאמית יש זמן לפמיניזם, בין שהוא אסלאמיסטי ובין שהוא חילוני. הם מתכחשים לקיום "השאלה הנשית", ורואים בה קונספירציה מערבית שמטרתה להשחית נשים מוסלמיות אדוקות. הם במיוחד אלרגיים לערבוב בין תפקידי מגדר, שלטענתם נקבעו על ידי האל, ולכן הם רודפים את אותן נערות צעירות שמתלבשות באופנת גברים וכן את ההומוסקסואלים אשר חותרים תחת חוקי הטבע של האל.

בה בעת, הם מסרבים לקבל הגבלה כלשהי על נישואים לארבע נשים. לדעתם, פוליגמיה, שלפעמים אינה אלא כסות להוללות, מקבלת לגיטימציה מדברי האל כיוון שהקוראן מתיר זאת. יחד עם זאת, ישנם משכילים מוסלמים שחושבים שכן ניתן להגביל פוליגמיה ולהחיל תנאים מסוימים על יכולתם של גברים להינשא לנשים רבות. מאידך, הוואהבים ועמיתיהם בא-רקה דוגלים בפירוש מילולי של הקוראן אשר מתעלם מהגיון, נסיבות היסטוריות וטיעונים דתיים (אג'תהאד).

כל המגמות שנסקרו לעיל, לרבות התנועה הפמיניסטית הניאו-ליברלית, מפגינות אובססיה לגוף הנשי, הסמל בה"א הידיעה בטבע. כולם מנכסים את הגוף לאג'נדה שלהם ומנסים לחרוט בו את האידאולוגיה שלהם.

תרבות הצריכה הנשית, המודרניוּת והאובססיה שלה עם הגוף הנשי המטופח, המבושם ולעיתים אף אנדרוגיני מתקיימות במקביל לגופה של האישה המוסלמית שמכוסה מכף רגל ועד ראש. את הזהות יש לחרוט בבשר, בין שהוא חשוף ובין שלאו. הפמיניזם המאוחר מסוג ה"פמן" (femen) רוצה לחשוף את הבשר כדי להעביר מסר. לעומת זאת, הפמיניסטיות האסלאמיסטיות רוצות לכסות את הגוף כולו ולהסתירו ממבטם הנועץ של הגברים, במיוחד של אותם זרים מחו"ל המשחרים לטרף והאג'נדות הסמויות שלהם.

אין ספק שזהו עידן של דימויים וצלילים, ולכן זהויות מעוגנות גם בסמלים חזותיים. האישה המודרנית החופשיה חייבת להפגין את חירותהּ ומעמדהּ באמצעות תיק ענק של מעצב ידוע, נעלי עקב מכבידות אך בה-בעת גם אלגנטיות וחצאית מינית מתבדרת. מאידך, האישה המוסלמית האדוקה חייבת להיכנס למרחב הציבורי המסוכן כשהיא מכוסה כולה בתלבושת אסלאמית מסורתית, שאותה ניתן לרכוש רק בחנויות מיוחדות שמוכרות את הצעקה האחרונה באופנה האסלאמית.

טורקיה היא אחת מהשווקים המפותחים ביותר במגזר הצריכה האסלאמיסטי. כדי לקלוע לטעמה של האישה האסלאמיסטית המודרנית, המשכילה, העובדת והאלגנטית פותחו צבעים וסגנונות חדשים.  אמין ארדואן, רעייתו של נשיא טורקיה, היא דוגמא אחת מני רבות.

העמדה האסלאמיסטית הקיצונית הרווחת בערב הסעודית, מתעקשת על האחדת השמלה האסלאמית שאותה ניתן ללבוש בפרהסיה. לכן יש רק סגנון אחד – העבאיה השחורה (לגוף) והניקאב (הרעלה). באפגניסטאן זוהי הבורקה הכחולה שניתן לזהות בנקל. שני סגנונות הלבוש מסתירים את הזהות אך בה בעת חושפים אותה בהגיון מעוות. הלבוש מסתיר כל סממן של גוף מיני. הוא מסתיר חמוקיים, חיטובים ואפילו אצבעות יד ורגל, ובכך מרדד את האישה לצלליות שחורות וכחולות.

האג'נדות המגדריות הרדיקליות בערב הסעודית, המדינה האסלאמית והטליבאן נמצאות בשוליים של האסלאמיות, למרות נוכחותן הרחבה והחזקה במיוחד בגרסה הסעודית, אשר זוכה לתמיכה ולאכיפה מצד המשטר. לעולם לא ניתן יהיה ליישב אותן עם פמיניזם. בה בעת, אסלאמיסטים מהזרם המרכזי במקומות אחרים – לרבות צפון אפריקה, אינדונזיה ומקומות אחרים באסיה – הצליחו להרחיב את פרשנויות האסלאם כי לאפשר שינוי.

הנשים מזרם אסלאמי זה השתלבו בכלכלה, בפוליטיקה, בחינוך, בתקשורת ובמגזרים אחרים בחברה. האסלאמיות שלהן מדברת אל נשים עירוניות, משכילות ועובדות אשר זוכות לתמיכה בתכניותיהן ומגשימות את הפרויקטים האינדיבידואלים שלהן במרחב שניתן להן. הם מציעות אלטרנטיבה לגישה האגרסיבית לפיה פמיניזם אחד מתאים לכולן. סוג זה של פמיניזם יכול להוות צעד לקראת  הכרה בשאלת האישה באסלאם ולהציע אמנציפציה שמתייחסת ברגישות לתרבות המקומית.

פמיניסטיות חילוניות יזדעזעו ממסקנה זו, אך יש לתת סיכוי לפמיניזם האסלאמיסטי להתפתח במקומות שבהם יש דחייה מוחלטת של פמיניזם שקשור להתרחבות הבינלאומית של מעצמות המערב. חייבים להכיר בעובדה שדברים מסוימים, ביניהם אי-שוויון מגדרי, הם סבוכים מדי ולא ניתן לטפל בהם באמצעות פתרון או חזון אחד, במיוחד מבחינת אלה שצועדים באותו נתיב של טנקים צבאיים ומטוסי קרב.

More from Madawi Al-Rasheed

Recommended Articles