בלב הרובע המוסלמי של העיר העתיקה בירושלים נמצא ביתה של משפחת סוב לבן. מהכניסה לבית נשקפת כיפת הזהב קרובה ומבהיקה, כמעט הושט היד וגע בה. בני המשפחה מסוגרים בביתם. הם חוששים שבכל רגע יכולים להגיע כוחות משטרה ואנשי ההוצאה פועל, ולהוציאם בכוח מהמקום שבו הם מתגוררים מאז תחילת שנות ה-50. לאחר 35 שנות מאבק משפטי קבע בית המשפט הישראלי שהמשפחה הפסידה את זכויותיה ואינה נהנית עוד ממעמד של דייר מוגן. לאחר הפינוי יועבר מפתח הדירה לידי אנשי עמותת המתנחלים עטרת כוהנים. אנשיה יוכלו לסמן הצלחה נוספת בתכניתם לייהוד העיר המזרחית.
גם משפחת שמאסנה משכונת שייח ג'ראח חיה על זמן שאול. גם כאן משמש חוק נכסי נפקדים, המתיר לתבוע נכס שהיה בבעלות יהודית לפני 1948, את מטרותיה הפוליטיות של עמותת מתנחלים. החוק הישראלי המפלה, המתיר ליהודים לתבוע את הנכסים שנאלצו לעזוב ב-1948, אך אוסר על ערבים לעשות זאת, משרת נאמנה את אלה המבקשים להפגין ריבונות בכל חלקי העיר (והארץ) הקדושה. אם יתרחש הפינוי, תהיה זה הפעם הראשונה מאז החלה המחאה בשייח ג'ראח לפני חמש שנים, מחאה שעוררה עניין ותהודה בינלאומיים, בה משפחה פלסטינית תיאלץ לעזוב את ביתה לטובת מתנחלים יהודים.
