טהרן מרסנת את חיזבאללה

העלייה ההדרגתית אך הקבועה במתח במזרח התיכון בכלל, ובחזית הצפונית של ישראל, סוריה ולבנון בפרט, לא מעכבת את האירועים: ביום ראשון [7 בדצמבר] דווח שוב [על פי התקשורת הזרה] כי חיל האוויר הישראלי תקף לכאורה שתי מטרות בשטח סוריה, אחת מהן בפאתי דמשק, כנראה בשטח שדה התעופה הבינלאומי. הסורים, שבדרך כלל שומרים על שתיקה באירועים כאלה, הודיעו רשמית כי הותקפו בידי ישראל. שר סורי, שהתראיין לעיתון הערבי-ישראלי "א-סינארה", אמר כי התגובה הסורית תגיע בזמן ובמקום בו סוריה תבחר. ישראל הרשמית נמנעת מלהגיב לפרסומים הללו.

על פי אחד הפרסומים, הותקפה שיירה שאמורה הייתה לעבור מסוריה לידי חיזבאללה בלבנון ובה סוללות טילי קרקע-אוויר קצרי טווח, מהסוג שעלול להגביל את שליטתה האווירית המוחלטת של ישראל בזירה. גם לפרסום הזה אין אישור מכל מקור אחר.

חיזבאללה ביצע בתחילת אוקטובר [2014] סידרת פיגועים נגד ישראל בגזרת הר דב, ובישראל משוכנעים כי גם הפעם ידבק חיזבאללה בכללי המשחק החדשים שגיבש מול ישראל: תגובה על כל תקיפה ישראלית, בשטח ישראל, ובכל מחיר. גורמי צבא בישראל ערוכים כרגע לקראת התגובה הזו שתבוא, על פי ההערכה, בצורת פיגוע גדר כזה או אחר באחת מהגזרות בהן יש לחיזבאללה חיכוך עם ישראל: גבול לבנון, הר דב, רמת הגולן (בעידוד סורי) וכו'.

ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, שלא מתייחס לתקיפה, ביטל הופעה מתוכננת בשידור חי באמצעות לוויין בפורום סבן ביום ראשון האחרון [7 בדצמבר], והסתפק בווידאו מוקלט עקב "אירועים בירושלים".

גורם ביטחוני ישראלי דימה את המצב בגזרה הצפונית לסיר ענק המבעבע מעל לאש קטנה. החום הולך וגובר, הלחץ בתוך הסיר הולך ונצבר, מדי פעם יש התפרצות קטנה שמפרקת לחץ לקראת ההמשך, אבל לכולם ברור שעד שהאש לא תכבה, הסכנה מפיצוץ אדיר לא תחלוף. כרגע, אומר הגורם, לא רק שהאש לא כבתה, היא אף לובתה. הפיצוץ קרוב מאי פעם.

בשבוע שעבר התקיים במכון למחקרי ביטחון לאומי בתל-אביב – מכון המחקר והמחשבה הביטחוני היוקרתי בישראל, "משחק מלחמה".

בישראל מרבים לתרחש תרחישים כאלה, בהם מתורגלים מקבלי ההחלטות בשרשרת מתגלגלת של אירועים בזמן אמיתי. מדובר בסוג של הדמיה מדינית-ביטחונית בה משתתפים נציגים (פיקטיביים) של כל השחקנים בזירה: ישראל, מדינות הגוש (איראן וסוריה), חיזבאללה, הפלסטינים, רוסיה וארה"ב. גם לשחקני משנה כמו ארגוני הג'יהאד העולמי, התקשורת העולמית, ערביי ישראל ועוד יש ייצוג במהלך תרגיל ההדמיה.

את התרגיל שנערך בשבוע שעבר הוביל אל"מ במילואים ד"ר גבי סיבוני, שהוא גם אחראי תחום הסייבר במכון למחקרי ביטחון לאומי ומומחה ותיק בתחום. הוא יצר תרחיש שנפתח בפיגוע כפול של חיזבאללה נגד ישראל: אחד בצפון רמת הגולן ואחד בגזרת הר דב. הפיגועים אירעו במקביל, ישראל ספגה מספר הרוגים, כמה פצועים ונעדר אחד. כך, בבוקר אחד בו מתרחשים שני פיגועים כאלה, מתערערת היציבות המפוקפקת של האזור כולו, והשחקנים כולם עלולים למצוא את עצמם בתוך מלחמה כוללת בתוך שעות.

במציאות, מה שקרה במהלך המשחק הוא שישראל החליטה להגיב על פיגועי חיזבאללה בתקיפת שלוש מטרות "איכותיות" באזור הבקע בלבנון. המטרות הותקפו והושמדו במהלך הלילה שלאחר הפיגועים. חיזבאללה, מצדו, הגיב בירי של רקטות לטווח קצר, אבל הסתפק בירי רק ליישובים סמוכי הגדר הצפונית ולקריית שמונה. בז'רגון המזרח תיכוני מדובר בתגובה מדודה, אולי אפילו מאופקת. חיזבאללה יכול לפגוע בטילים מדויקים וקטלניים כמעט בכל מקום בישראל, אבל הוא העדיף תגובה מידתית. ישראל, מצדה, החליטה לבצע פעולה אווירית נגד היכולת הטילית של חיזבאללה לטווח ארוך.

כזכור, מלחמת לבנון השנייה [2006] נפתחה במכה אווירית ישראלית קטלנית שחיסלה בתוך כמה שעות את כל מאגר טילי הפאג'ר לטווח ארוך שאגר ובנה חיזבאללה בדרום לבנון. הטילים הוסתרו בבתי מגורים, במחסנים, בחניונים, וכמעט כולם הושמדו בתקיפה אווירית כירורגית של חיל האוויר הישראלי, תקיפה שנשענה על מודיעין איכותי ומדויק.

הפעם, במהלך התרחיש בשבוע שעבר, הסתפקה ישראל בדגימה בלבד, תקפה כמה מאגרי טילים כאלה, אבל לא הרחיבה את היריעה. גם כאן, מדובר בתגובה מדודה.

לאחר שרשרת האירועים הזו, ניכר היה רצון בשני הצדדים להפסקת אש. מעורבות בינלאומית עודדה את השאיפה הזו והפכה אותה למציאות. מלחמה כוללת נמנעה. גם איראן השתדלה שלא להקדיח את התבשיל ולרסן את חיזבאללה. ישראל ספגה שני פיגועים לא קלים, והבליגה. חיזבאללה ספג כמה תקיפות בשטחו, וכולם חזרו לבסיסם מבלי שהשיגו את מטרותיהם, אבל בשלום יחסי.

במהלך משחק התפקידים הזה בישראל ניכרה עובדה ברורה: גם ישראל וגם חיזבאללה אינם מעוניינים להסלים, לא שואפים להיגרר למלחמה כוללת ומעדיפים להכיל את האירועים ולא לדרדר אותם. במקרה של ישראל, זה כמעט מובן מאליו. כמדינה דמוקרטית עם חברה פתוחה וכלכלה מפותחת ורגישה, ישראל מכורה לשקט, כמעט בכל מחיר.

מהכיוון של חיזבאללה, זה קצת יותר מפתיע. כן, הארגון מתוח עד קצה היכולת בכמה גזרות, נלחם בסוריה, נלחם בצפון לבנון, נאבק בכמה וכמה ארגוני ג'יהאד ובראשם המדינה האסלאמית, ולא לגמרי יכול להרשות לעצמו חזית נוספת עם ישראל. יחד עם זאת, ההערכה בצה"ל היא כי ההרתעה היעילה שהשאירה את נסראללה שמונה שנים בבונקר שלו ומנעה ממנו לנקוט פעולות של ממש נגד ישראל, מתחילה להתפוגג.

מדוע נמנע חיזבאללה להגיב תגובה נרחבת וכואבת, שהייתה מאלצת את ישראל להסיר את הכפפות ומייצרת תגובת שרשרת קטלנית? התשובה נמצאת, כנראה, בטהרן. לו היה מושג בנובמבר הסכם סופי בין איראן למעצמות בסוגיית הגרעין, יכול להיות שהיינו במציאות אחרת. מכיוון שהסכם כזה לא הושג, המשא ומתן הוארך והאיראנים זקוקים לזמן. הם מעדיפים לא לכלות את העתודה האסטרטגית שלהם מול ישראל, חיזבאללה, בטרם עת.