כשלצדו הסנטורית האמריקאית הרפובליקאית, ג'וני ארנסט, התייצב ביום רביעי (17 בדצמבר) ראש הממשלה בנימין נתניהו מול המצלמות, ותקף באופן חריף במיוחד את מדינות אירופה. הרקע להתקפתו של נתניהו היה סדרת החלטות במוסדות אירופים נגד ישראל באותו היום. הצעד שמשך את מרב תשומת הלב היה החלטת בית המשפט האירופי לצדק בלוקסמבורג להסיר את חמאס מרשימת ארגוני הטרור, אך היו גם הצהרת הפרלמנט האירופי בשטרסבורג על הכרה עקרונית במדינה פלסטינית, וגינוי של מדינות אמנת ז'נבה את מה שהן מכנות הכיבוש הישראלי ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים.
ראש הממשלה, שמפיזור הכנסת בתחילת החודש [8 בדצמבר] נכנס לנוהל בחירות, עט על החלטת בית הדין האירופי כמוצא שלל רב. לראשונה מאז נפתחה מערכת הבחירות, שבמפלגות רבות נערכת בסימן "רק לא ביבי", מצא נתניהו נקודת אור להיאחז בה כדי לחזור לאלמנט שלו: תדמית של ראש ממשלה שנלחם מול אויבי ישראל בכל העולם כדי למנוע שואה שנייה. בקמפיין 2009 היה זה חמאס שמולו ניצב נתניהו, ב-2013 הוא עמד מול האיום האיראני וחיזבאללה (יחד עם אביגדור ליברמן ברשימה משותפת) וכעת בקמפיין 2015 הוא עומד מול כל האיומים הוותיקים האלה לבדו, כשאליהם הצטרף לאחרונה דאע"ש , והחל מהשבוע גם הצביעות האירופית.
