מערכת הבחירות שאליה נשאבה ישראל כטובע הנסחף לתוך מערבולת תעמוד על שאלה פשוטה: האם אתה בעד בנימין נתניהו, או נגדו. האם המסה הקריטית המצטברת בציבור הישראלי של מיאוס מנתניהו, ששולט במדינה כבר קרוב לשש שנים רצופות (ובסך הכול קרוב לתשע שנים), תספיק כדי לעקור אותו מבית ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים? האם פוליטיקאים מהימין כמו אביגדור ליברמן, משה כחלון (שהקים מפלגה חדשה) ואולי אפילו אריה דרעי יסכימו להיות "חוצי מחנות" ו"שוברי שוויון" ולאפשר למרכז-שמאל להקים ממשלה בישראל? המיאוס מנתניהו לא יספיק כדי לנשלו מהשלטון. מכיוון שהציבור הישראלי ממשיך לשייט ימינה, גם אם נתניהו יובס, ייתכן שיוכל להרכיב ממשלה בזכות העובדה שיחד עם החרדים, נפתלי בנט ועוד מפלגה או שתיים (ליברמן, כחלון), יוכל לחצות את סף ה-61 מנדטים ולהרכיב את ממשלתו הרביעית.
בתוך המהומה הזו, יהיה דגש על נושא מפתיע נוסף: היחסים בין ישראל לארה"ב. בדרך כלל, בחירות בישראל מוכרעות על נושאים אחרים: המצב הביטחוני, המצב הכלכלי, האישיות של המתמודדים. הפעם, כך עושה רושם, עומדים היחסים של ישראל עם בעלת הברית הגדולה והחשובה ביותר שלה, לתפוס נתח מרכזי בקמפיין.
