כשנתניהו משחק באש, גם לבני ולפיד נושאים באחריות

"הסקופ" התורן על אודות "תוכניות בנייה חדשות בירושלים" נפל הפעם בחלקו של כתב ערוץ 2, עמית סגל. סגל דיווח השבוע (26 באוקטובר) בהתרגשות, שהבשורה יצאה מפגישה דרמטית שהתקיימה בשבוע שעבר בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לשר הכלכלה נפתלי בנט. למהלך הזה קדם רצף של דיווחים על אולטימטום שמפלגת הבית היהודי בהנהגתו של בנט הציגה בפני נתניהו: בנייה בהתנחלויות או הריסת הקואליציה. הידיעה של סגל לוותה בהודעה של משרד ראש הממשלה לכתבים המדיניים על כוונתו להאיץ את בנייתן של 1,060 יחידות דיור במזרח ירושלים, 2,000 יחידות בגדה המערבית וכן כמה פרויקטים של תשתיות  שם.

ארגוני שלום וזכויות אדם שעוקבים מקרוב אחרי ההתפתחויות במזרח ירושלים נכנסו לכוננות. דיפלומטים זרים הזדרזו להעביר לבירות העולם מסרים על מקל חדש בגלגלי "תהליך השלום", שגם כך תקועים עמוק בקרחון. דוברי משרדי החוץ בוושינגטון ובאירופה שלפו מהמגירה את הוראת הקבע לגנות את הבנייה בהתנחלויות, שנוגדת את החוק הבינלאומי וסותרת את רוח השלום. הרשות הפלסטינית מיהרה כמובן לנופף בתכניות הבנייה החדשות כעוד ראיה מרשיעה נגד ממשלת ישראל, שלמרות הצהרותיה על רצון לסיים את הכיבוש, פועלת להעמקתו.

אין זה מקרה שהידיעה הזאת הודלפה דווקא לכתב הפוליטי של ערוץ 2, המתמחה בשחייה בביצה המפלגתית אך אינו מצוי אולי בהליכי תכנון ובנייה. לא בכדי חרג משרד ראש הממשלה ממנהגו לפרסם הודעות בכתב על החלטות חשובות של נתניהו, והסתפק בשיחות טלפון עם הכתבים המדיניים (ולא עם הכתבים לענייני התנחלויות). רק למחרת הסערה שקמה בעקבות הפרסום, התברר שלמעשה, לבד מהכרזה של לשכת ראש הממשלה - לא קרה דבר. שום מכרז לא פורסם, שום תוכנית לא הופקדה או אושרה, ושום ועדת תכנון לא כונסה. ברשויות הרלבנטיות (מינהל מקרקעי ישראל ומשרד השיכון) לא הבינו על מה מדובר. חוקר ירושלים, עו"ד דני זיידמן, שניסה לפענח את התעלומה, אמר אתמול [27 באוקטובר] לאל-מוניטור כי בהתבסס על מספר יחידות הדיור והציטוטים המתייחסים למיקום הבנייה - ברמות שלמה ובהר חומה - קרוב לוודאי שאין אלו תוכניות חדשות, אלא שתי תוכניות שפותחו לפני שנים אך נתקעו. אישור התוכניות יארך שנים, אם בכלל, שכן חלק ניכר מהן נמצא על שטח פרטי, דבר שמסבך את הליך התכנון.

קשה להאמין שהעובדות הללו, הגלויות לעין כל, נסתרו מעיניהם של אנשי לשכת ראש הממשלה. אפשר להניח שנתניהו עצמו ידע שירושלים זקוקה בימים אלה יותר מתמיד לכוחות כיבוי אש, ולא לחומרי בעירה. לא חולף כמעט יום בלי מטחי אבנים על השכונות היהודיות במזרח העיר ובלי מעשי אלימות של פעילי ימין יהודים נגד ערבים. מן הסתם, נתניהו מבין שמהומה סביב בנייה מעבר לקו הירוק היא בבחינת הבקעת גול עצמי במגרש הבינלאומי, ערב הדיון הצפוי כנראה במועצת הביטחון על צירופה של פלסטין לאו"ם. אז מדוע ראש ממשלת ישראל פועל נגד האינטרסים של מדינת ישראל? לא, נתניהו הוא לא פירומן שאינו שולט במעשיו. הוא יודע שלהבות בירושלים המזרחית הן מתכון בדוק לעימות עם הפלסטינים, מה שמכונה בתקשורת הישראלית "הפרות סדר". די בבדל שמועה על כוונה לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית כדי שקנאי דת מוסלמים ישלהבו את הרוחות. ככל שהעימות אלים יותר - סכנת המשא ומתן רחוקה יותר. ככל שתהליך מדיני המחייב בין השאר דיון על ירושלים רחוק יותר - ממשלת נתניהו יציבה יותר.

ביטחונם של תושבי בירת ישראל - בפסגת זאב שבמזרח העיר, בבית הכרם שבמערב וברכבת הקלה שמחברת ביניהם - הוא בלב הקונצנזוס הציוני. בנייה ב"ירושלים המאוחדת" נמצאת בישראל מחוץ לתחום הוויכוח הפוליטי. אפילו יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג האשים את נתניהו, בנאום תקיף שנשא בכנסת כי הוא "מחלק את ירושלים דה-פאקטו".

אש ירושלמית מיטיבה לחמם את כיסא הנדנדה של נתניהו. היא מאפשרת לו להחזיק על ברך אחת את נפתלי בנט, שדיבור על מדינה פלסטינית נחשב אצלו לדבר כפירה, ועל הברך השנייה את ציפי לבני, שטוענת כי הקמת מדינה פלסטינית היא תנאי הכרחי לקיומה של מדינה יהודית. זה מבטיח כי "לעולם לא נפסיק לבנות, להתפתח ולחיות בירושלים ובכל ארצנו. הגיע הזמן שהאויב שלנו יפנים את זה, הגיע הזמן שגם אצלנו יהיה מי שיבין את זה". זו מזהירה כי "אנחנו כפסע מהסכנה שהסכסוך הלאומי יהפוך לדתי", וקוראת "לעצור את ההצהרות המתלהמות, הצעות חוק לא אחראיות, פרובוקציות בנייה או חגיגות באישון ליל על תפיסת בתים באזורים מוסלמים... חכמה ופטריוטיות ישראלית עכשיו פירושם ללחוץ חזק על הברקסים שלנו, לנהוג באחריות ותבונה ולבלום רגע לפני שיהיה באמת מאוחר מדי".

לדבריה של לבני אמנם יש אחיזה חזקה במציאות, אולם כידוע, היא איננה פרשנית מדינית. אז מה היא עושה בממשלה שראשה מפזר הצהרות מתלהמות, וחבריה מקדמים הצעות חוק לא אחראיות ומעודדים פרובוקציות, בנייה וחגיגות באישון לילה על תפיסת בתים באזורים מוסלמיים? ראש הממשלה משחק באש מעל חבית אבק שריפה. לבני וגם יאיר לפיד, יו"ר יש עתיד, נושאים באחריות משותפת להדלקת הגפרור.