נתניהו מקיים מלחמה בשלוש חזיתות

 שלוש מלחמות בצבצו השבוע לרגע על מסך הרדאר, ונדמו. שתיים מהן, מנהלת ישראל שלא מרצונה: המלחמה מול תכנית הגרעין של איראן, שהעניקה השבוע דרור לדמיונותיהם של משקיפים רבים, בדמות הדיווחים [6 באוקטובר] על פיצוץ אדיר ומסתורי באתר האיראני החשאי בפרצ'ין. המלחמה השנייה, שקטה אף היא, מול חיזבאללה, שהציצה השבוע לרגע אחד אל הכותרות בישראל ולבנון בהתקלות לילית בין כוח צה"ל לחמושים לבנונים שחדרו לתוך שטח ישראל באזור הר דב [5 באוקטובר]. השלישית היא מלחמה שישראל מנהלת מרצון ומתוך בחירה - המלחמה בארצות הברית. במסגרתה, לא הסתפק בנימין נתניהו בביקורת הנוקבת שהטיח בממשל האמריקאי במהלך ביקורו בניו-יורק ובוושינגטון בשבוע ש עבר [1 באוקטובר],  אלא הוסיף חטא על פשע בתחילת השבוע, כשבראיון לרשת CBS טען שהגינוי האמריקאי לבנייה הישראלית בגבעת המטוס בירושלים "סותר את הערכים האמריקאים". אמירתו של נתניהו גררה תגובה חסרת תקדים גם במונחי מלחמת העולם בין ירושלים לוושינגטון. דוברים אמריקאים רשמיים כינו את דבריו של נתניהו כ"מוזרים", פירטו על איזה "ערכים אמריקאים" נשענת התמיכה ההיסטורית של ארה"ב בישראל, כולל מימון סוללות כיפת ברזל, וכו'. נדמה לי שאם הקצב הזה יימשך, בסבב המהלומות הבא יעבור הבית הלבן מהכינוי "מוזר", לכיוון "ביזארי", בכל הקשור להתנהגותו הבלתי נתפסת של נתניהו.

 נתחיל בפרצ'ין. בישראל אף אחד לא לוקח אחריות על הפיצוץ ההוא, והדוברים הרשמיים מרחיקים את עצמם במגושמות מכל עיסוק בפרשה. השר לענייני מודיעין, יובל שטייניץ, בהופעה טלוויזיונית ביום שני בערב, טען שהוא "לא יודע אם היה פיצוץ, ואם כן, איפה בדיוק". אותו שטייניץ היה השר הישראלי שהציף לתקשורת ביום שישי, ב-26 בספטמבר, את הפעילות האיראנית החשאית בפרצ'ין. שטייניץ עשה את זה בתגובה לפרסום ההצעה האמריקאית להסדר עם איראן בנושא הגרעין, שפורסמה בסוכנויות הידיעות. שטייניץ הביע את ההתנגדות הישראלית התקיפה להשארת אלפי צנטריפוגות מתפקדות באיראן (4,700 צנטריפוגות פעילות ועוד כמה אלפי צנטריפוגות שניתנות להפעלה תוך כמה שבועות), השווה את הצעת ההסכם הזה להסכמה הכושלת עם צפון קוריאה ב-2007, ופירט את המידע שיש לישראל בעניין פרצ'ין: "ישראל מחזיקה במידע בדוק שלפיו איראן ביצעה בפרצ'ין ניסויים ב'מקור נויטרונים פנימי', שהשימוש האפשרי היחיד בו הוא הצתת תגובת השרשרת הנדרשת לצורך פיצוץ גרעיני". את ההודעה המפורטת על הפעילות בפרצ'ין שחרר שטייניץ כמה ימים קודם, ונכללו בה הפרטים הבאים: במהלך השנים 2001-2000 הקימה איראן בפרצ'ין אתר ניסויים ייעודי ובו תא מתכתי המיועד לניסויים של פיצוץ בחומרי נפץ לצורך פיתוח מנגנונים של נשק גרעיני. במהלך השנים הבאות ביצעה איראן בתא זה ניסויים המדמים את פעולת האמפלוזיה של נשק גרעיני, כולל הפעלת מקור נויטרונים פנימי, המהווה את ההדק של הנשק הגרעיני. ניסויים מסוג זה כוללים מטבע הדברים גם חומר גרעיני כאורניום. חשוב להדגיש", הוסיף שטייניץ, "כי לשימוש במקור נויטרונים פנימי אין הסברים של 'שימוש כפול'. הצורך היחיד בו הוא להפעלת תגובת שרשרת גרעינית, ולו לא".

האם ישראל אחראית לפיצוץ בפרצ'ין? בעולם הערבי בטוחים שכן. בארגוני הביון במערב עדיין לא יודעים. חשוב לציין שאין עדיין אישור למיקומו המדויק של הפיצוץ, לנזק שנגרם ממנו, לאבידות שהיו, או לא היו בנפש (אחד מאתרי האופוזיציה פרסם כי מדען גרעין איראני בולט נהרג בפיצוץ). דבר אחד בטוח: המלחמה החשאית בין ישראל ואיראן נמשכת כל הזמן.

בגזרת לבנון, המצב דומה: מלחמה שקטה ומרוץ חימוש פרוע ניטשים בשנים האחרונות בין ישראל לחיזבאללה. זה כולל אירועים רבים שמתרחשים כל העת, מתחת לרדאר התקשורתי. אחד מהם בצבץ לרגע השבוע, כשביום ראשון חצתה חוליית חמושים לבנונית את קו הגבול הבינלאומי סמוך להר דב. החוליה זוהתה על ידי כוח של "גולני", שהנחית לעברה מכת אש. ככל הנראה, אחד הלוחמים הלבנונים נפצע והחוליה נסוגה לשטח לבנון. ההערכה בצה"ל היא כי מדובר בכוח של חיזבאללה או של צבא לבנון, שהידק לאחרונה מאוד את קשריו עם חיזבאללה. מבחינת ישראל, זה היינו הך.

 בשנה האחרונה אירעו תקריות רבות בגבול הצפון, חלקן דווקא בגבול בין ישראל לסוריה, אבל במודיעין של צה"ל מזהים את חיזבאללה כאחראי בלעדי לפעילות הזו. היא כללה הטמנת מספר גדול של מטענים רבי עוצמה שהתפוצצו ליד סיורים של צה"ל. רק בנס ותודות לערנות החיילים וסיוע של מזל, לא היו אז נפגעים בנפש. מטען גדול אחד כזה שיתפוצץ ויהרוג כמה מחיילי צה"ל, יכול לגרור את ישראל וחיזבאללה למלחמה, שבוודאי תסחוף תוך דקות גם את סוריה, וייתכן שגם את איראן. חבית ענקית של אבק שריפה רובצת שם, במשולש הגבולות שבין ישראל, סוריה ולבנון. כולם מותחים את החבל, ומקווים שלא ייקרע. ישראל, שמפציצה שיירות נשק מסוריה ללבנון ולפעמים, כך על פי פרסומים, עושה את זה על אדמה לבנונית, חוצה את הקו האדום של חיזבאללה, שמגיב בפעילות חבלנית נגד ישראל, בגזרת רמת הגולן, כדי לטשטש עקבות. כולם מרמים את כולם, וקורצים לכולם. משחק מסוכן מאין כמוהו.

 בישראל מובעת לאחרונה דאגה רבה מהניסיון הרב שצובר חיזבאללה בלחימה. כשליש מחייליו, משהו כמו 5,000 עד 6,000 חיילים, נלחמים בסוריה, מתנסים בלחימה בשטח בנוי ובעימות מלחמתי כולל. הם לומדים להפעיל רקטות חדשות לטווחים קצרים, שהורכבו עליהן ראשי נפץ ענקיים אשר יכולים לגרום לאבידות כבדות בקרב אזרחים. ברקטות-מרגמות האלה משתמש אסד כדי להחריב שכונות בסוריה. לא מן הנמנע שחיזבאללה יירה אותן לעבר יישובי הגדר הישראליים בסבב הבא.

ישראל, מצדה, לא מתבטלת. צה"ל כבר הצהיר כמה פעמים שבפעם הבאה הוא יחריב את לבנון כולה. הרמטכ"ל, רב אלוף בני גנץ, אמר לי בשבוע שעבר [3 באוקטובר] שאם זה יקרה, "אנחנו נעיף את לבנון 70 , 80 שנה לאחור". חיזבאללה, להערכת ישראל, עדיין מורתע, וגם עסוק עד למעלה מראשו בסוריה ובצפון לבנון. כל זה לא אומר שמשהו שישתבש, או יגלוש, לא יכול להצית את האזור על כולנו בכל רגע נתון.

מספר דקות לאחר כתיבת שורות אלה נודע על אירועים נוספים באזור הר דב [7 באוקטובר]. בראשון שביניהם, שני חיילים נפצעו באורח בינוני וקל מפיצוץ מטען על הגבול. חיזבאללה נטל את האחריות לפיגועים.

ובחזית שבין ברק אובמה לבנימין נתניהו, עסקים כרגיל. כנראה שביבי יודע משהו שאנחנו לא, כשהוא עוקץ את אובמה במקומות הכי רגישים ("ערכים לא אמריקאיים", אמר נתניהו, מרמז לשמועות שהפיצו הרפובליקנים על אובמה כמי שנולד באפריקה בכלל) ובעיתוי הכי קריטי מבחינתו. בכל שבוע יורדים הצדדים לתחתיות חדשות, אליהן טרם הגיעו בעבר. השאלה היא מתי תאזול סבלנותו של אובמה והוא יגיש לישראל את החשבון, אם בכלל. נתניהו פגש את פטרונו שלדון אדלסון יום לפני שנכנס לבית הלבן לפגישה עם אובמה. לא מן הנמנע שמי שמטעין את נתניהו ברגשות האנטי-דמוקרטיים שלו, הוא אדלסון, שהשקיע 100 מיליון דולר במאמץ לסלק את אובמה מהבית הלבן לפני שנתיים. נתניהו מהמר על עתידה של ישראל וכאן, בארצו, מוחאים לו כפיים. אכן, מוזר.