חמאס מוביל את רצועת עזה לאסון

160 הרוגים פלסטינים כבר נספרו בששת ימי מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה. לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני בעזה, יותר משני שלישים מההרוגים הם אזרחים, ויותר מ-22 מהם ילדים. ההרס בעזה עצום ובצה"ל מעריכים שהדרך עוד ארוכה וימי המבצע עוד רבים. עד כה תקף חיל האוויר מעל 1,300 מטרות, שבהן מוסדות חמאס, מסגדים, בתים של פעילי הארגון וכמובן אתרי שיגור של רקטות. ההצעה הישראלית הראשונית - "שקט ייענה בשקט" - נענתה במטח רקטות לעבר תל אביב. מנהיגי התנועה ירדו למחתרת, לבונקרים מבוצרים שנבנו כדי להגן על חייהם, והותירו את מיליון וחצי תושבי הרצועה חשופים להפצצות חיל האוויר הישראלי.

במשך חמש וחצי שנים חוותה רצועת עזה בשלטון חמאס שלושה מבצעים ישראלים גדולים, שגבו את חייהם של כאלפיים הרוגים. אלפי בני אדם נפצעו או איבדו את בתיהם ורכושם. הרס התשתיות ברצועה הוא אדיר. יותר משנתיים נדרשו לשקם את עזה לאחר הריסות מבצע עופרת יצוקה. כך גם היה בעמוד ענן. משיחות שקיימתי במשך המבצע הנוכחי עם מכרים ברצועת עזה, הם תיארו הרס גדול בהרבה משני העימותים הקודמים. יתרה מזה, בעקבות ירי הרקטות הבלתי פוסק והדחייה מצד חמאס של כל ניסיון להפסקת אש, בצה"ל מזהירים כי זוהי רק ההתחלה. השלב הבא במבצע צוק איתן הוא לקרוא לתושבי צפון הרצועה לפנות את בתיהם, ואחר כך להטיל מן האוויר טונות של חומרי נפץ כדי להרוס את המנהרות הממולכדות ומשגרי הרקטות ארוכות הטווח של חמאס.

בתדרוך רקע לעיתונאים אמר השבוע גורם צבאי ישראלי, שכאשר מנהיגי חמאס יוציאו את ראשיהם מהבונקרים שבהם הם מסתתרים, הם לא יאמינו למראה עיניהם. לדבריו, הם יגלו עזה הרוסה ותושבים מוכים שנהפכו בני ערובה ליהירותם.

חמאס נבחר בבחירות דמוקרטיות בינואר 2006, כשסיסמתו הייתה "שינוי ורפורמה". תושבי עזה והגדה הצביעו לרשימה שהרכיב הארגון בעיקר כי רצו להעניש את תנועת הפתח על ממדי השחיתות שפשתה ברשות הפלסטינית כבר מימיה הראשונים. במקום לשקם את מחנות הפליטים הצפופים ברצועה, לבנות בתי ספר ובתי חולים ולספק מקורות תעסוקה למובטלים, מנהיגי הפתח, בעיקר אלו שבאו עם ערפאת מתוניס, גנבו חלק רב מהכסף. בכספים אחרים, שנתרמו על ידי מדינות שונות, הקים ערפאת מנגנוני צבא מנופחים. עזה נותרה בעוניה, מוכה וחבולה, כך שקשה היה שלא להאמין להבטחות חמאס.

אבל לא רק ש"השינוי והרפורמה" נותרו בגדר סיסמה ריקה - עזה חזרה שנות אור אחורה ומצבם של תושביה החמיר. חמאס לא הקים ולו בית ספר או בית חולים אחד למען תושביה העניים של הרצועה, ולא דאג לתושבי מחנות הפליטים שמקרבם צמח. הכסף הושקע ברובו בבניית כוחה של התנועה, בייצור וביבוא של רקטות ובבניית מערכת מסועפת של מנהרות. בטון וברזל נשפכו מתחת לבתים הדלים של מחנה הפליטים ג'באליה ושל העיירות בית חנון ובית להייה, כדי להטמין משגרי רקטות ארוכות טווח ולבנות ביצורים שיגנו על בכירי הארגון. בתי התושבים נותרו מוזנחים, עלובים וחשופים. זוהי הטרגדיה של עזה, שתושביה מרומים ונבגדים. תחילה הם היו קורבנות השחיתות של ממשל ערפאת ועתה הפכו לקורבנות האידאולוגיה של חמאס.

חמאס, שהוקמה על יסודות ארגון "המרכז האיסלאמי" של השייח אחמד יאסין בסוף שנות ה-70, דאגה בתחילת דרכה לרווחת תושבי מחנות הפליטים ולתושבי עזה העניים. מוסדות הרווחה של התנועה, ה"דעווה", העניקו דמי כיס לנזקקים, אוכל לרעבים, מועדוני יום לקשישים, גני ילדים ופעוטונים לקטנים, ומגרשי ספורט לנערים בוגרים. הדעווה הייתה בבת עינו של יאסין, והדאגה לרווחת התושבים הייתה מעל הכל. מאז הגולם קם על יוצרו. הזרוע הצבאית של חמאס, שהוקמה בתחילת האינתיפאדה הראשונה, השתלטה על התנועה והוליכה אותה בדרכה. חמושי חמאס שאחזו בנשק הטילו אימתם על מנהיגי התנועה, אנשי הזרוע המדינית, ועכשיו יותר מבעבר הם מוליכים את תושבי רצועת עזה להרס ואבדון.

לישראל יש במבצע הנוכחי מטרות ברורות: להפסיק את ירי הרקטות ליישובי הדרום ולהסיר את האיום המתמיד על אזרחיה. מה הן מטרות חמאס? מה חמאס מבקש לסופה של המערכה הזאת? איך ניתן להסביר את התנהגותם של מנהיגי התנועה ההולכים בעיניים פקוחות לעימות צבאי רחב עם ישראל, כשלכל תושב ברצועה ברור כשמש לטובת מי נוטה מאזן הכוחות הצבאי?

ראשי הזרוע המדינית, איסמעיל הנייה, חאלד משעל ומחמוד א-זהאר, כמו אנשי הזרוע הצבאית ובראשם מרוואן עיסא, יורשו של אחמד ג'עברי שנהרג מאש צה"ל בתחילת עמוד ענן, אינם משלים את עצמם שבכוחם להתמודד עם הצבא הישראלי. מחוץ לרצועה ממתינים 40 אלף אנשי מילואים מצוידים בכלי נשק וציוד צבאי מתקדמים, וממעל חגים מטוסי חיל האוויר הישראלי. אם כך, איך ניתן להסביר את ההתגרות של חמאס בישראל ואת המשך הירי שכאילו קורא לישראל להיכנס לפעולה קרקעית ברצועה? איך תנועה שהוקמה מקרב מחנות הפליטים למען רווחת תושבי עזה ונזקקיה, שינתה עורה ומוכנה  להקריב רבים מתומכיה למען מטרותיה הקיצוניות?

ההסבר היחיד הוא שחמאס מעדיף להתאבד על פני מצב בו הוא מושפל על ידי מתנגדיו כארגון שהבטיח גדולות ונצורות לבוחריו, אך לא קיים מכך דבר. הארגון מעדיף את דימוי השאהיד על פני זה של מנגנון שניסה לנהל שלטון אזרחי ונכשל. מעבר לכך, גם לתושבי עזה, ככל הנראה, אין תשובות הגיונית וראויות לשאלות האלה.