פרובוקטורית סדרתית

באוגוסט 2013, לאחר התלבטות קצרה, הודיעה חברת הכנסת חנין זועבי על החלטתה לרוץ לראשות עיריית נצרת, העיר שבה נולדה וגדלה. זועבי העריכה כי הפרסום הרב שזכתה לו בארץ ובעולם בעקבות סערת השתתפותה במשט המרמרה לרצועת עזה, יקנה לה יתרון לעומת שני המתמודדים האחרים. יריביה, ראמז ג'ראיסי איש חד"ש ועלי סאלם, הם אמנם דמויות מוכרות בנצרת, אך נעדרים את תשומת הלב התקשורתית שלה זכתה זועבי.

חודשיים לאחר מכן [22 באוקטובר] התרסקה זועבי בבחירות המוניציפליות, כשסיימה את המרוץ עם פחות מעשרה אחוזים מהקולות. תושבי עירה, באופן גורף למדי, לא קנו את הבטחותיה לעתיד טוב יותר. התוצאה הזאת הייתה השפלה עצומה עבור זועבי, מסביר גורם פוליטי בעיריית נצרת. "היא הייתה בטוחה שכל הרעש התקשורתי שלה, וזה שהיא הפכה למעין 'סלב' ברחוב הערבי, יביא לה את ראשות העיר", אומר הגורם, "זו הייתה הנחה שגויה, מנותקת ומעט ילדותית. תושבי נצרת פשוט לא חשבו שהיא האדם המתאים לנהל את העיר, ורובם ראו בה סוג של קוריוז".