דילוג לתוכן העיקרי

להעמיד את ממשלת פתח-חמאס למבחן

כפי שדרש את שינוי אמנת אש"ף כתנאי ליישום הסכמי אוסלו, נתניהו צריך לתבוע כעת מהפלסטינים לתקן את אמנת חמאס הקוראת להשמדתה של ישראל
Senior Hamas leader Ismail Haniyeh prepares to deliver a farewell speech for his former position as a Hamas government Prime Minister, in Gaza City June 2, 2014. Palestinian President Mahmoud Abbas swore in a unity government on Monday after overcoming a last-minute dispute with the Hamas Islamist group. REUTERS/Suhaib Salem  (GAZA - Tags: POLITICS) - RTR3RTNG

בדצמבר 1998 כונסה ברצועת עזה ועידת המועצה הלאומית הפלסטינית (מל"פ), להצביע על שינוי סעיפי אמנת אש"ף שכבר לא התיישבו עם הסכמי אוסלו. הוועידה כונסה לפי דרישתו של ראש הממשלה אז, בנימין נתניהו, שהתנה את המשך המשא ומתן ויישום ההסכמים בתיקון רשמי של האמנה.

האמנה הגדירה את מטרת אש"ף כסיום קיומה של הישות הציונית באמצעים צבאיים. אחד הסעיפים שישראל דרשה לתקן היה סעיף 22, שבו התנועה הציונית הוגדרה כתנועה מדינית אימפריאליסטית, פאשיסטית, תוקפנית וגזענית. סעיף 33, הסעיף האחרון, התנה החלת שינויים באמנה בכינוס מיוחד של אנשיה וברוב של שני שלישים מתוכם.

המושב כונס בעזה בנוכחותו של נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון. באישורה של ישראל הגיעו לרצועה רוב חברי המועצה הפלסטינית, כולל מי שהוגדרו אז "רבי מחבלים", כמו חוטפת המטוסים לילה חאלד ואבו עבאס, מנהיג ארגון החזית לשחרור פלסטין שהיה אחראי לחטיפת האונייה "אקילה לאורו" ולרצח האזרח האמריקאי ליאון קלינגהופר.

נתניהו, שנבחר לתפקיד ראש ממשלת ישראל ב-1996, לא הסתפק במכתב ששיגר בשעתו יאסר ערפאת ליצחק רבין, ושנכתב בו כי אש"ף מכיר במדינת ישראל וכי סעיפי האמנה "בלתי תקפים ובלתי ישימים". הוא דרש הצבעה חוקית של המועצה הפלסטינית לשינוי האמנה. הצבעה סמלית שנערכה באפריל באותה שנה לא הניחה את דעתו, והוא התעקש על אישור התיקון ברוב של שני שלישים. הסיבה לכך הייתה ברורה. בטרם יוכל ליישם את ההסכמים שהתנגד להם נחרצות כשהיה יו"ר האופוזיציה, היה עליו לספק הישג ציבורי משמעותי שירגיע במשהו את תומכיו שהתנגדו להסכם. אגב, בחוגי הימין בישראל עדיין נשמעת טענה כי סעיפי האמנה תקפים היות וההצבעה לא הייתה חשאית ולכן אינה תקפה.

היום בנימין נתניהו מוצא עצמו בסיטואציה דומה. הפעם זו אמנת חמאס, שבדומה לאמנת אש"ף קוראת להשמדת ישראל, רק בלשון אלימה הרבה יותר.

במאמר באל-מוניטור (4 ביוני) הלין אראל סג"ל על ההחלטה המהירה של ממשל אובמה להכיר בממשלת האחדות הפלסטינית המורכבת מפתח וחמאס: "כיצד יוכל אובמה ליישב בין ערכיו ההומניסטיים לבין סעיף 7 באמנת חמאס, הנוגע למלחמת יום הדין של המוסלמים ביהודים, ונאמר בו כי 'במהלך מלחמה זו יאמרו האבנים והעצים: הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא, בוא והרגהו'".

ואכן, אין חולק על כך כי אמנת חמאס היא מיליטנטית, קיצונית דתית וגזענית, ואינה מותירה שום מקום לפשרה מלבד ג'יהאד. היא פורסמה בספטמבר 1988, כמה חודשים לאחר תחילת האינתיפאדה הראשונה, כשמנהיגי התנועה ביקשו להוכיח לציבור הפלסטיני שאינם נתמכים על ידי ישראל מחשש שיוקעו כבוגדים ומשתפי פעולה. עם זאת, ראוי לציין כי "המרכז האיסלאמי" – הגוף שעל יסודותיו הוקמה התנועה - זכה לסיוע מהמינהל האזרחי הישראלי ומשר הביטחון אז, יצחק רבין, שהאמינו כי "האנשים הדתיים", כהגדרתם, יהוו בר שיח ומשקל נגד שפוי למחבלי הפתח ברצועה.

אולם מזה עשור חמאס נמצאת בתהליכי שינוי שהמציאות הכתיבה עבורה, כשהיא סוטה שוב ושוב מסעיפי האמנה שלה. חמאס קיימה מגעים עם ישראל להשגת הפסקות אש, חילופי אסירים, הצעות הודנא המתבססות על גבולות 67' ועוד. עכשיו חמאס שותפה בממשלת אחדות המכירה בקיומה של ישראל, בתנאי הקוורטט, ובכל הסכמי השלום שנחתמו בעבר.

כעת, אם כן, נתניהו מוצא עצמו בסיטואציה דומה לזו של 1996 - אבל בהבדל אחד מהותי ומשמעותי: לאחר שנבחר לכהונתו הראשונה כראש ממשלה, הוא נאלץ להתמודד עם יישום הסכם אוסלו שהיה ממתנגדיו. עכשיו עליו להתמודד עם העמדה שגיבש בעצמו, הרואה בחמאס מכשול לשלום, ובפיוס של הפתח עמו עילה להטיל סנקציות.

במערכת הבחירות לרשות הפלסטינית ב-2006 לא פסלו מנהיגי חמאס אפשרות לשינוי סעיפי אמנת חמאס. המטרה הייתה להגיע להישגים בבחירות הראשונות שבהן השתתפה התנועה, וכל האמצעים להשגת מטרה זו היו כשרים – במיוחד כשסעיפי האמנה הנוקשה שלה התנגשו עם המציאות המשתנה.

באוקטובר 2005, סמוך לבחירות, אמר בכיר חמאס מחמוד א-זהאר בראיון לעיתונאי הארץ לשעבר, ארנון רגולר, כי "אמנת חמאס היא נושא שאפשר שיהיה נתון לפרשנות. היא מבטאת עמדה פוליטית וחברתית הנסמכת בעקיפין על הקוראן... אם הייתי אומר לך שניתן לשנות את האמנה העניין יתפרש מיד כוויתור והתמוטטות עקרונות חמאס. איש אינו חושב עתה על שינוי אמנת חמאס, אבל ברמת העיקרון זה לא בלתי אפשרי". פרופ' מוחמד עזאל, אז מנהיג חמאס בשכם, אמר אף הוא בראיון להארץ כי חמאס עשויה לשנות את אמנת היסוד שלה ולנהל עם ישראל משא ומתן: "האמנה אינה ספר קוראן. מבחינה היסטורית אנחנו מאמינים שכל פלסטין שייכת לפלסטינים, אך אנחנו מדברים היום על מציאות חדשה ועל הצורך בפתרונות פוליטיים במציאות שהשתנתה".

כמו נתניהו, גם חמאס נמצאת היום שוב באותו צומת דרכים. מאז הקמתה ופרסום אמנתה הולכים מנהיגיה בין הטיפות, בין אידאולוגיה קיצונית למציאות משתנה. גם כעת היא התפשרה כששיתפה פעולה עם אבו מאזן ונכנסה לממשלת האחדות, שזכתה להכרה בוושינגטון. ואולם כפי שנתניהו אילץ אז את יאסר ערפאת ואת ביל קלינטון לצאת למסע תיקונים בעזה, הוא יכול להעמיד את הממשלה הפלסטינית החדשה למבחן, ולעצור את הסחף הבינלאומי שמכיר בה בניגוד לעמדה הישראלית. ראש הממשלה צריך לדרוש מאבו מאזן שיפעל לשינוי עמדת חמאס כתנאי הכרחי לקיום בחירות דמוקרטיות ברשות. במצב שבו נמצאת היום תנועת חמאס, אפשר וכדאי לדחוק אותה לפינה – לפני שישראל תמצא שם את עצמה.

More from Shlomi Eldar