דילוג לתוכן העיקרי

"לא בבית ספרנו"

גם מגדלי השנהב שבקמפוסים האקדמיים הפכו לזירת מאבק במלחמת התרבות בין הממסד הישראלי לציבור החרדי.

Ultra-Orthodox Jewish men attend an English lesson in Elad, an ultra-Orthodox town near Tel Aviv, October 17, 2013. Adhering to a strict religious lifestyle, Haredim - Hebrew for "those who fear God" - mostly live in their own towns and neighbourhoods, keep to their own schools and shun secular culture. But there are signs of a growing, dispersed movement driving change inside the cloistered, and also poor, community. Picture taken October 17, 2013. REUTERS/Nir Elias (ISRAEL - Tags: POLITICS EDUCATION SOCIE

סוגיות של דת, מדינה ורב-תרבותיות מעלות כמעט בכל ציבור שאלות ערכיות ופוליטיות משמעותיות. בחברה הישראלית המפולגת, השאלות האלה מעוררות במקרים רבים מחלוקות עזות בין המגזרים השונים ונציגיהם. כך למשל, גם אם מוסכם על פוליטיקאים, אקדמאים ופעילים חברתיים - חרדים, דתיים וחילונים כאחד - כי יש לעודד חרדים לצאת לשוק העבודה, וגם אם מוסכם שהדרך הטובה ביותר להשיג את המטרה הזו היא באמצעות ההשכלה הגבוהה, אין כלל הסכמה לגבי המחירים החברתיים שצריך לשלם כדי שזה יקרה. יש אפילו פחות הסכמה לגבי מי בדיוק צריך לשלם את המחירים האלה.

שיעור ההשתתפות של גברים חרדיים בשוק העבודה עומד כיום על כ-44.5 אחוז (בהשוואה לכ-78 אחוז  באוכלוסייה הלא-חרדית), עפ"י נתונים של בנק ישראל. רובם מועסקים בקבוצות השכר הנמוכות, מה שמנציח את העוני בקרבם ומגביר את נטל קיומם על החברה הכללית.

Subscribe for unlimited access

All news, events, memos, reports, and analysis, and access all 10 of our newsletters. Learn more

$14 monthly or $100 annually ($8.33/month)
או

Continue reading this article for free

All news, events, memos, reports, and analysis, and access all 10 of our newsletters. Learn more.

By signing up, you agree to Al-Monitor’s Terms and Conditions and Privacy Policy. Already have an account? Log in