רק לעיתים נדירות מזמנת לנו הפוליטיקה הישראלית רגעי הכרעה מזוקקים כאלה. יש סיכוי שבשבועות הקרובים ימצא את עצמו בנימין נתניהו בפני הברירה האכזרית הזו. אין דבר שנתניהו מתעב יותר מהצורך להכרעות מהסוג הזה, בו כל בחירה תמיט עליו צרות צרורות מכיוון אחר. נתניהו הוא אמן האי הכרעה, הוא תמיד יעדיף למוסס אתגרים מאשר לצלוח אותם, להתיש יריבים מאשר לגבור עליהם. אם אכן יצליחו ג'ון קרי, ציפי לבני, מרטין אינדיק וסאיב עריקאת לשקם את העסקה שקרסה בתחילת החודש [אפריל 2014] ולייצר חבילה ישראלית-פלסטינית חדשה, יצטרך נתניהו להתייצב מול עצמו ולבחור צד.
הברירה הפעם היא: נפתלי בנט או ברק אובמה. הימין המשיחי בישראל או אמריקה. אם לקורא הסביר נדמה שזו בחירה קלה, הרי אין ראש ממשלה סביר שיעדיף את בנט על פני אובמה וג'ון קרי, הרי למי שבקי בפוליטיקה הישראלית הפנימית ובנבכי נשמתו ואופיו של נתניהו, ברור שהדילמה אכזרית. סוג של להיות או לחדול, מבחינת ביבי.
