ד"ר מחמוד א-זהאר: "אבו מאזן אינו מייצג אף אחד"

ד"ר מחמוד א-זהאר, חבר ההנהגה המדינית של חמאס, הוא אחד ממנהיגי חמאס בעלי ההשפעה הרבה ביותר על התנועה. ח'אלד משעל נאבק בו, הפעיל את כל כובד משקלו כדי למנוע את בחירתו למועצת א-שורא (המועצה העליונה של התנועה), אבל שנה אחרי הבחירות הללו אפשר לסכם זאת כך: א-זהאר לא רק שלא איבד מכוחו אלא הצליח לחזק ולבסס את מעמדו בתנועה.

לעברו של משעל, ראש הלשכה המדינית, נורים חצי ביקורת קשים על כך שמדיניותו ושיקול דעתו הביאו את חמאס לאחד מרגעיה הקשים ביותר. תנועת ההתנגדות האסלאמית בהנהגתו איבדה את כל תומכיה ומשענותיה בעולם הערבי.

בראיון בלעדי לאל-מוניטור אומר א-זהאר כי התנועה היא בעלת שורשים עמוקים ותדע לצאת מכל הקשיים כפי שעשתה זאת בגאון בעבר, על אף ולמרות כל המכשולים.

אל-מוניטור: אתה התנגדת למדיניות שהוביל ח'אלד משעל. היכן לדעתך הוא טעה?

א-זהאר: אנחנו לא מדברים על חילוקי הדעות שיש בינינו בתקשורת ולא פורסים זאת בפומבי. את כל המחלוקות הפנימיות, אם ישנן כאלה, אנחנו מסדירים בבית. גם עכשיו אינני מתכוון לדבר על כך ולחרוג מהנהוג.

אל-מוניטור: אבל אין ספק שתנועת חמאס נמצאת היום במצב מורכב.

א-זהאר: שמע, אנשי המוג'מע האסלאמי (המרכז האסלאמי שהוקם על ידי השייח' אחמד יאסין והיווה את התשתית להקמת חמאס, ש"א) היו הרבה שנים במצב קשה. גם כשחמאס הייתה תחת כיבוש וגירוש והתנקשויות ומשטר מצרי לא אוהד, היא ידעה לפרוח. בתקופת מוחמד מורסי, אני מזכיר לך, עזה הייתה סגורה. את הכל עברנו, התגברנו וצמחנו, על אף כל המכשולים והקשיים שהוערמו לפתחנו. הדבר היחיד שהושפענו ממנו הוא שנסגרה בפנינו הדרך להגיע פיזית לאיראן. חוץ מזה, זהו מצב מוכר שאנחנו מתמודדים איתו כבר הרבה מאוד שנים.

אל-מוניטור: גם באיראן מעמדכם אינו כפי שהיה בעבר.

א-זהאר: אתה יכול לשמוע מגוון הצהרות. אחד אומר לך שחמאס הושפעה מחילופי השלטון ויש לה בעיות, ומצד שני הצהרות הפוכות. מישהו בממשל האמריקאי טען כי היחסים בין איראן לחמאס לא הושפעו. יש שינוי, אבל הוא אינו נובע בגלל שהמדיניות האיראנית כלפינו השתנתה, אלא בגלל שיש ממשלה חדשה באיראן עם סדרי עדיפויות. ידוע שיש בתוך איראן חילוקי דעות ופילוג. אלה שקרובים לחמינאי, לרוח ולקו שהוא מייצג, אומרים בגלוי 'אנחנו תומכים בפלסטינים' ואפילו מוסיפים שהתמיכה איננה צעד טקטי אלא תוצר של מדיניות מהותית וברורה.

אל-מוניטור: מה יקרה אם עבד אל-פתח א-סיסי ייבחר לנשיא מצרים?

א-זהאר: "בוא אבהיר לך משהו. עוד לפני שהודח הנשיא מוחמד מורסי, עבד אל-פתח א-סיסי ביקש להילחם בבלגן בסיני. הוא בא ואמר 'תעזרו לי להילחם בטרור'. העולם יודע שהאחים המוסלמים לא טרוריסטים, אבל הוא חיבר בין חמאס לאחים המוסלמים, ובכל מה שקורה עכשיו במצרים, סיסי מאשים את חמאס. אלה אחים ואלה אחים, זה אותו דבר. הוא טוען בפני המצרים שהוא נלחם בטרור, זה נוח לו פוליטית, אבל כל זה אינו נכון ואין בו שמץ של אמת. השאלה מה יקרה אחרי הבחירות, האם המדיניות הזאת תימשך או תשתנה. קשה לדעת. כרגע הוא רוצה להטיל חיתתו על האחים המוסלמים ולהגיד שהוא נלחם בטרור.

אל-מוניטור: כך אתם תישארו סגורים מצד ישראל וגם מצד מצרים.

א-זהאר: אנחנו חיינו את המצור הרבה שנים, אבל האנשים בעזה פרצו לתוך מצרים. אתה זוכר מה קרה כשהופלו החומות ואלפי אלפים זרמו לסיני. אם ישראל ומצרים ידחקו את חמאס לפינה, חמאס לא תשב בשקט.

אל-מוניטור: דווח על כך שחמאס מבקשים להשתמש בקשריו של מוחמד דחלאן שיגשר ביניכם לבין מצרים.

א-זהאר: זה משחק בין דחלאן ואבו מאזן. דחלאן קשור למשבר הגדול בעזה. הוא רדף אחרי מנהיגי חמאס ואנשי חמאס בהוראת ישראל. יש לו בעיה עם אנשי עזה שילדיהם נהרגו בגללו. הוא אינו מתווך מוסכם, אם המצרים מעוניינים לדבר אפשר לעשות את זה ישירות, ללא מתווכים. יש את אנשי המוח'בראת המצריים שיודעים בדיוק איך ליצור קשר ישיר.

אל-מוניטור: מה עמדתכם לגבי המשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית?

א-זהאר: בכל משא ומתן יש דרישות לגבי גבולות ונושאים מהותיים אחרים. בעניין הפלסטיני לא הגיעו להסכמות על גבולות. יש שיחות על גבולות 67', אבל רוב העם לא מוכן לקבל את הגבולות האלה. אבל בוא נצא מתוך הנחה שמדברים על גבולות אלה. גם מי שמסכים לגבולות 67' נתקל בקשיים. זה לא בר ביצוע. יש התנחלויות, יש נוכחות ישראלית בתוך השטח ונוכחות על הגבול המזרחי, יש את סוגיית ירושלים וזכות השיבה. ימחקו את זכות השיבה? מישהו לדעתך יהיה מוכן לקבל את זה? מישהו חושב שימצאו הבנות והסכמות בנושאים האלה?

אל-מוניטור: בוא נצא מתוך הנחה שיהיה הסכם, מה תהיה תגובתכם?

א-זהאר: זוהי שאלה תיאורטית, זה לא הגיוני. אפילו המתדיינים הגיעו למסקנה שאינם יכולים להגיע להסכם. אף אחד לא יוותר על זכות השיבה. חוץ מזה, אבו מאזן אינו מייצג אף אחד, לא את אלה שחיים פה ולא את אלה החיים בתפוצות. הוא יחליט עבורם?

אל-מוניטור: בראיון שקיימתי עם ג'בריל רג'וב לפני כשבוע הוא אמר שיש בחמאס אנשים הגיוניים שמוכנים לקבל את גבולות 1967.

א-זהאר: יש הבדל בין האמירה שמוכנים לקבל את גבולות 67' בלי להכיר בישראל, לטענה שמכירים ומסתפקים בגבולות 67'. אלה שאמרו זאת (בחמאס, ש"א), שהם מוכנים לקבל את גבולות 67', לא הובנו כראוי. למשל הנסיגה מעזה, אמרנו שאנחנו מוכנים לסוף הכיבוש על עזה אבל לא מוותרים על שאר דרישותינו. לכן ג'בריל רג'וב לא הבין. מה תגיד לפלסטיני שגר בחיפה או ביפו ועכשיו הוא גר מחוץ לפלסטין? שזהו, אין סיכוי לשוב? לאף אחד אין זכות להחליט החלטה כזאת.

אל-מוניטור: בוא נדייק. יש אנשים בחמאס שמוכנים לקבל את גבולות 1967?

א-זהאר: אין.

אל-מוניטור: איפה תקום המדינה הפלסטינית?

א-זהאר: איפה שתקום, אבל בלי שתהיה הכרה בישראל. תשמע, מה שקרה עם המילה '1967' הפך לפתע מסוכן. זה קיבל משמעות פוליטית לא רצויה כי אנשים לא הבינו אותנו. אם אנו אומרים שמקבלים את גבולות 67' אבל לא מוותרים על שאר הזכויות, אנשים לוקחים את חצי המשפט הראשון וזורקים את ההמשך. לכן העמדה הרשמית שלנו היום היא שאין הסכמה על גבולות 67'.

אל מוניטור: בינתיים אנשי עז א-דין אל-קסאם מאבטחים את הגבול בין עזה לישראל שלא יירו קסאמים.

א-זהאר: אני רוצה להגיד לך באופן ברור, אף אחד מהם אינו שומר על ישראל. זה נועד לשרת את האינטרס הפלסטיני. בעקבות המלחמה על עזה הוחלט שיש לשמור על הגבול משתי סיבות. האחת, שלא יהיה ירי רקטות פרטי. השנייה, הכרזת מלחמה על משתפי הפעולה עם ישראל וגדיעת הקשר ביניהם. אחרי שירו על ישראל, היא הטיסה מטוסים מעל עזה ואפילו תקפה שלוש מטרות. לכן החלטנו שאנחנו לא שומרים. אתה יודע, יש ארגונים שרוצים לעורר משבר. לכן הגענו להסכמים עם כל הארגונים, שההתנגדות תהא מאוחדת כדי למנוע מגע בין המשת"פים לישראל. אבל אף אחד מהם אינו שומר על ישראל.

אל-מוניטור: מה לגבי הפיוס עם פת"ח, איפה זה עומד?

א-זהאר: אבו מאזן אינו רוצה. הוא נלחץ על ידי האמריקאים ועל ידי ישראל, אבל הוא אינו אומר זאת במפורש. הוא אינו יכול להגיד 'לא רוצה פיוס' אז הוא מציב מכשולים ובורח מהפיוס.

אל-מוניטור: אתם מתאמצים להוציא את חמאס מהרשימה השחורה של ארגוני הטרור, עד עכשיו ללא הצלחה.

א-זהאר: עניין הטרור הוא תירוץ לאמריקה ולמערב. כל העולם הערבי יודע שחמאס אינה ארגון טרור אלא נאבקת על אדמה. אנחנו לא חטפנו מטוסים כמו אש"ף או עשינו פעולות טרור כמו בסוריה או בלבנון או במקומות אחרים. הנשיא קרטר ישב איתנו ב-2005 וגם אחר כך. אם היינו ארגון טרור, נשיא אמריקאי היה יושב ומדבר עימנו? מי שכבש את עיראק ונלחם באפגניסטן זו ארצות הברית, היא ארגון הטרור מספר אחת.

אל-מוניטור: לסיום, איך אתה צופה את עתיד חמאס? למשל בעוד שנה מהיום.

א-זהאר: הכל משתנה באזור, כולם משתנים. רק חמאס נשארת יציבה ומתמודדת מול אויב אחד, ישראל.