בשבוע שעבר נחשף מכנה משותף נדיר בין ישראל, הרשות הפלסטינית וחמאס: כולן חוששות מהשינוי שעברה תנועת הסלפים בגדה המערבית, מתנועת רווחה לארגון מזוין המתכנן לבצע פיגועים. שלושה מחבלים של התנועה מאזור חברון נהרגו על ידי כוח ימ"מ בכפר יטא, לאחר שתכננו לבצע פיגוע ראווה בישראל. כך, בן יום, הפכו הסלפים בגדה לארגון טרור.
תנועת הסלפים בגדה הוקמה באמצע שנות ה-50. כיום על פי הערכות יש לה כמה אלפי תומכים, רובם באזור חברון, הרואים בהקמת חליפות איסלאמית ערך עליון. למרות שמה של התנועה, מפלגת החירות (״חיזב אל תחריר״), היא מעולם לא הייתה גוף פוליטי כי לא הכירה ברשות הפלסטינית כגורם שלטוני שיש לשתף עמו פעולה. עיקר משאביה הושקעו בצירוף תומכים, בהקמת מוסדות רווחה וקהילה ובסיוע לחלשים בחברה.
מוסדות הרווחה של התנועה, בדיוק כמו אלה של האחים המוסלמים ושל חמאס, נקראים בערבית ״דעווה״. הפירוש המילולי של המילה הוא קריאה לתפילה, אך עם הזמן היא הפכה לשם כולל בכל התנועות האיסלאמיות לזרוע הקהילתית הפועלת באדיקות בטיפול בנזקקים ובמקביל מטיפה לאמונתה ולמטרותיה.
בין הסלפים לחמאס, גם בגדה וגם ברצועה, שוררת איבה עצומה. אולם לשתי התנועות יש גם הרבה מן המשותף. חמאס קמה אף היא כתנועת רווחה וקהילה שייסד השייח אחמד יאסין. המרכז האיסלאמי שבראשו עמד גייס סכומי כסף גדולים והקים את מוסדות הדעווה של התנועה, שטיפלו בנזקקי מחנות הפליטים של עזה. עד פרוץ האינתיפאדה הראשונה (דצמבר 1987) זכו פעילי המרכז האיסלאמי לגיבוי ותמיכה של המינהל האזרחי הישראלי.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.