כך בולמת הבית היהודי את המהפכה הגאה

הוויכוח הקולני שתועד בשבוע שעבר [4 בדצמבר] במליאת הכנסת בין חברות הבית עדי קול מיש עתיד ואיילת שקד מהבית היהודי, מיקד את תשומת הלב התקשורתית בקרב האישי בין השתיים ובפרשנות שנלוותה אליו, לפיה הברית הפוליטית בין ראשי המפלגות שלהן, לפיד ובנט, קרובה מתמיד לסופה. אולם מעבר לסוגיה הפוליטית, נושא המריבה נדחק למרבה הצער הצדה, במה שמהווה הוכחה נוספת להתנפצותו של חלום הפוליטיקה החדשה, זו שהבטיחה לזנוח את העסקנות הישנה ולפעול למען צדק חברתי.

לקואליציית לפיד-בנט היתה הזדמנות מצוינת להעביר הצעת חוק שיזמה ח"כ קול, ברוח ערכי השוויון האוניברסליים, המבקשת להעניק לזוגות חד מיניים בעלי ילדים הטבות מס שוות להורים סטרייטים. לכאורה, זו לא חקיקה דרמטית המשנה סדרי עולם, אלא בסך הכל שינוי קוסמטי בפקודת מס ההכנסה שנועד לתקן עיוות צורם. לרגע אף נראה היה שבבית היהודי מתכוונים להיות חלק מהתיקון המתבקש הזה, שכן אין בו סתירה לתפישת העולם האידיאולוגית הימנית של המפלגה, ואין בו פגיעה בערכים הלכתיים.

אלא שבבית היהודי התהפכו ברגע האחרון. שקד נשלחה ליירט את הצעת החוק ולקבור אותה יחד עם הבטחת הבחירות של המפלגה לגישה צעירה ורעננה יותר ולהשקפת עולם אזרחית שוויונית ונאורה. מסתבר שבניגוד לסיסמת הבחירות של המפלגה, שום דבר חדש לא יכול להתחיל כשהשר אורי אריאל, שידוע בעמדותיו ההומופוביות, מצליח לכפות את עמדותיו על בנט ושקד. הם היו כל כך משכנעים בקמפיין הבחירות שלהם, עד שגם חילונים גמורים בעלי עמדות מרכז ושמאל התפתו להתפשר על עמדותיהם המדיניות ולהצביע עבורם.

ואם היה רגע אחד שחושף את מצג השווא הזה ומראה את פניה האמיתיות של הבית היהודי, נדמה שהוא היה אותה התפרצות של ח"כ קול, כשהיא גילתה על סיכול החוק שלה.

החלטת מפלגתו של נפתלי בנט מבשרת רעות בנוגע לגל החקיקה הגאה ששוטף בשבועות האחרונים את הכנסת. מכל עבר צצים לאחרונה חוקים שנועדו לתקן את אפלייתו של הציבור הגאה, כמעט בכל תחומי החיים, אך הם נופלים בזה אחר זה. שרת המשפטים, ציפי לבני ויו"ר עתיד, שר האוצר יאיר לפיד, לא מצליחים להתגבר על כוחה של הבית היהודי, למרות תמיכה לא מועטה בקרב חברי הקואליציה האחרים. ראש הממשלה בנימין נתניהו לא מעורב ולא מסייע לאף אחד מהצדדים.

"דיבורים כמו חול ואין מה לאכול", הגדיר את המצב ח"כ ניצן הורביץ ממרצ. חבר הכנסת ההומו המוצהר היחיד בכנסת, שמאז נבחר ב-2009 מנסה לקדם חקיקה גאה, התמלא באופטימיות אחרי הבחירות האחרונות לכנסת בתחילת השנה. עם רוח צעירה חזקה כל כך במליאה, ועם הבטחה של סיעות הקואליציה לבעוט במוסכמות של הפוליטיקה הישנה, נדמה היה לו שאפשר יהיה לקדם ביעילות חוקים אזרחיים נאורים.

הורוביץ חבר ליו"ר סיעת יש עתיד, עפר שלח, לצורך הקמתה של השדולה הגאה בכנסת, שעד מהרה הפכה לאחת הפופולריות במשכן. פוליטיקאים כמעט מכל המפלגות גילו בשנים האחרונות את הכוח האלקטורלי של הציבור הגאה, ומתחרים על הזכות לעמוד על הבמה במצעדי הגאווה הנחשבים. בכל המפלגות הגדולות יש חוגים של תומכים מהקהילה הלהט"בית, כולל בליכוד, שנחשבת למפלגה בעלת זיקה למסורת. נשיא המדינה שמעון פרס נחשב גם הוא לחביב הקהילה, ובשבוע האחרון צוטט כאומר שלכל אחד יש זכות להקים משפחה.

אז מה משתבש כשכל זה מגיע לחקיקה בכנסת, שאלתי ביום ראשון האחרון את ח"כ הורביץ, שעה קלה אחרי שוועדת השרים לענייני חקיקה הפילה שתי הצעות חוק: אחת, שלו ושל ושלח, עסקה באיסור אפליה על רקע נטייה מינית, ושנייה, של ח"כ דב חנין, היתה אמורה להעניק לזוגות חד מיניים את ההטבות לרכישת דירה שסטרייטים מקבלים.

"זה אומר שמצד אחד יש מודעות ציבורית מאוד גדולה לנושא הזה, ויש תמיכה ציבורית ורצון מאוד חזק לעשות תיקון, אבל המערכת הפוליטית לא בשלה לעניין", הסביר הורוביץ. "מצד אחד יש תמיכה מאוד רחבה לכך במערכת הפוליטית, אבל זה נתפס כנראה כנושא לא כל חשוב. אני מניח שאם ראש הממשלה היה רוצה שהחוקים יעברו, הם היו עוברים, אבל מתברר שזה לא מספיק חשוב לו ולא לליכוד".

אבל זה אף פעם לא היה הדגל של נתניהו או של הליכוד. חובת ההוכחה היא על לפיד וציפי לבני שהפכה ליקירת הקהילה ב-2009.

"זה לאו דווקא לפיד. זה יותר שרת המשפטים, כי היא גם יו"ר ועדת השרים לענייני חקיקה. קודמה בתפקיד יעקב נאמן היה האויב הגדול של הקהילה. לכאורה יש כוח פוליטי משמעותי בקואליציה - התנועה ויש עתיד וחלקים בליכוד - אבל כמו שאת רואה זה לא עובר כי זה לא באמת חשוב לקואליציה.

הכל מתחיל בשגיאה שלפיד עשה בהסכם הקואליציוני, בכך שהוא נתן זכות וטו על נושאי דת ומדינה לבנט. התרעתי וצעקתי, כי בישראל, לתוך 'דת ומדינה' אפשר לדחוף הכל. והנה נוצר מצב אבסורדי שהבית היהודי עם 12 מנדטים בלבד נותנים את הטון. מחזיקים אותנו בני ערובה".

האמנת למצג הפתיחות של בנט?

"היתה אווירה כזאת. לכאורה, משהו חדש מתחיל, יותר פתוח וסובלני - אבל זה רק לכאורה. כשזה מגיע למבחן חוק מתברר ששום דבר חדש לא מתחיל. על מה מדברים בסך הכך? על השוואת התנאים להלוואה בדיור? זה הרי הכי בסיסי. הם פשוט לא מסוגלים לשמוע את המילה הומואים. דעתם נטרפת עליהם והם מכשילים פעם אחר פעם את החוקים האלה".

ומה קורה עם הפוליטיקאים שמחזרים בבחירות אחר הקול הגאה? איתם לא מתחשבנים?

"כל אלה שצועדים במצעדי הגאווה - צריך אחר כך לבדוק האם הם הלכו לראש הממשלה וניסו להפעיל עליו לחצים בכיוון הנכון, או שנתנו את הרושם שזה לא באמת חשוב, כי בסופו של דבר זה מה שקורה.

מה שקרה בשבוע שעבר במליאה עם החוק של עדי קול היה ממש ביזיון. זה לא מצב טוב, כי אני מרגיש שהחברה הישראלית בשלה לשינויים האלה. אין כבר בעיה עם שני אבות. זה מאוד מקובל. הייתי אפילו בשבוע שעבר בהפגנה בבית שמש והרגשתי שיש גם שם פתיחות".

אולי תאמצו את המודל של מועצת יש"ע, ותפרסמו את הצבעותיהם של כל אלה שמחזרים אחריכם בבחירות, ואז נעלמים.

"בהקשר הזה יש לי ביקורת כלפי גורמים מסוימים בתוך הקהילה שלנו, שלא עושים את החשבון הפוליטי ונמסים למול חיוך של כל פוליטיקאי במצעד הגאווה, שאחר כך באמת נעלם. צריך שיהיה שכר ועונש כלפי הפוליטיקאים. פשוט להעניש אותם, ללמד אותם בדרך שכואבת להם שאנחנו לא בתחתית שרשרת המזון.

"יש פה נזק קשה. אולי באמת אנחנו צריכים ללמוד מהמתנחלים ולהעניש פוליטיקאים".