הכרעת חייו

במוצאי השבת האחרונה (14 בדצמבר) זימן ראש הממשלה בנימין נתניהו ישיבה יוצאת דופן ב"חדר המצב", שריכז את פעולות ההצלה במהלך סופת השלגים שפקדה את ישראל. בזה אחר זה התייצבו מול המצלמות ראש עיריית ירושלים, מפכ"ל המשטרה, יו"ר חברת החשמל, נציג אגף הרווחה בעירייה, ויסלחו לי אלה שקצרה היריעה מלהזכירם. ראש הממשלה האזין בסבלנות לדיווחים על המאמצים לחלץ חולים, לחדש את זרם החשמל ולפלס דרכים. הוא חקר ונועץ, קודם שהנחה ופיקד. הכול בשידור חי, כדי שהציבור יוכל ללמוד מקרוב על האתגרים שעומדים בפני המנהיג, ולמען יוכל כל אזרח לחוש שהוא שותף להכרעות הגורליות.

במהלך שתי הכהונות האחרונות שלו היו לנתניהו שני נאומים היסטוריים: "נאום בר-אילן", מיוני 2009, ו"נאום חייו" (בפני שני בתי הקונגרס, במאי 2011). בימים אלה ניצב ראש הממשלה בפני הכרעה היסטורית, שהיא ללא ספק גם הכרעת חייו. מדוע שראש הממשלה לא יאמץ את הנוהג המרשים להזמין את דרגי העבודה של שירותי החירום וההצלה לשיח פומבי בפגעי מזג האוויר, לדיון פתוח גם בסוגיות גורליות אחרות?

ישמע הציבור סקירה של מומחים בעניינים מדיניים וביטחוניים, יחסים בינלאומיים וכלכלה על מצב החירום שישראל נתונה בו, ויעקוב מקרוב אחרי תהליך קבלת ההחלטות של ראש הממשלה בנוגע לפתרון הסכסוך הישראלי-ערבי. נזקי הסופה הם כאין וכאפס לעומת הנזקים שקריסת המשא ומתן עם הפלסטינים צפויה להסב לתושבי ישראל. מגיע להם לשמוע כיצד ראש הממשלה מתכוון להגן עליהם מפני סכנה של עימות אלים, בתנאים של בידוד בינלאומי ומשבר אמון עם הממשל האמריקאי.

אילו ראש הממשלה היה מבקש מראשי המועצה לביטחון לאומי לשתף את הציבור בסקירת השלכותיה של החלטתו לדחות את המתווה שמזכיר המדינה ג'ון קרי הניח על שולחנו, הם היו אומרים בערך את הדברים הבאים:

"אדוני ראש הממשלה. למעשה, מתווה קרי הוא תרגום נאומו המכונן של הנשיא אובמה במשרד החוץ האמריקאי באביב 2011, שבו קבע כי 'הגבולות של ישראל והמדינה הפלסטינית יהיו מבוססים על קווי 67', עם חילופי שטחים מוסכמים'. קרי מקיים את התחייבותו של אובמה למחרת אותו יום בוועידת איפא"ק, כי 'לעולם לא ננטוש את המרדף אחר שלום צודק ובר קיימא, אשר יביא לסיום הסכסוך באמצעות שתי מדינות החיות זו לצד זו בשלום ובביטחון'. כדי להסיר ספק, אובמה הדגיש כי 'אין מדובר באידיאליזם או בנאיביות, אלא בהבנה המוחלטת כי שלום אמיתי הוא הדרך היחידה ליצור פלסטין שלווה כמולדתו של העם הפלסטיני, ומדינה יהודית – ישראל – כמולדתו של העם היהודי'.

"דחיית המתווה, אדוני ראש הממשלה, הכולל סידורי ביטחון נדיבים ביותר, תתפרש כסטירת לחי בפרצופו של נשיא ארה"ב. יריביו הרפובליקאים ישימו אותו ללעג ולקלס על כך, שההישגים היחידים שלו הם שחרור עשרות רוצחים ומתן הכשר שבשתיקה לבניית מאות יחידות דיור חדשות למתנחלים. מבקשי נפשו הפוליטית יטיחו בפניו כי במקום להתמסר לטיפול במשבר עם סין, במהומות באוקראינה או בחדירה של רוסיה למצרים ולמדינות המפרץ, הוא שלח את קרי לדשדש ביוזמת שלום עקרה במזרח התיכון.

"חשבון הביזיון יוגש לישראל, הן במטבע מדיני והן במטבע כלכלי. אם לא במישרין, הוא יגיע באמצעות שליחים אירופיים. הסנקציות האירופיות על ההתנחלויות הן אות אזהרה, פרומו למה שהאיחוד האירופי מכין ליום שבו קרי ירים ידיים ויישא את רגליו מכאן. דחיית המתווה של קרי תסיר את המכשול האחרון בפני ארגונים המטיפים לחרם כללי על יצרנים, אמנים ואנשי אקדמיה המשתפים פעולה עם ישראל. אגב, הם כועסים על הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס, שאמר בראיון בסוף השבוע [15 בדצמבר] בדרום אפריקה כי הוא מתנגד לחרם על ישראל, עימה אש"ף חתם על הסכם להכרה הדדית.

"בזמן האחרון השגרירים שלנו באירופה מדווחים על אזהרות גוברות מפני הפסקת התרומות לרשות הפלסטינית, שמגיעות ל-300 מיליון אירו לשנה (מתוך מיליארד אירו – סך התרומות מכל העולם). צעד זה יביא לקריסה כלכלית מוחלטת של המשק הפלסטיני המקרטע בגדה המערבית ולסף רעב בעזה. החוק והלחץ הבינלאומיים יחייבו את ישראל לשאת בנטל הכספי העצום של מימון השירותים האזרחיים בשטחים, וליטול את מלוא האחריות הביטחונית. יש לנו סיבה להניח כי הידרדרות המצב בשטחים תפגע ביחסים השבריריים עם מצרים וירדן ותעודד את גורמי הטרור.

"אם, לעומת זאת, ראש הממשלה יחליט לאמץ את המתווה האמריקאי ויורה לשרה ציפי לבני לנהל מעתה את המו"מ על בסיס גבולות 67' ותיקוני גבול מוסכמים, מצפה לאזרחי ישראל חבילת הטבות מפתה. אנחנו יכולים לגלות שקרי חילץ מהליגה הערבית וממדינות המפרץ התחייבות, כי בתמורה לקבלת העיקרון הזה, התואם ליוזמת השלום שלהם, הם יעניקו לישראל על החשבון כמה צעדי נורמליזציה. האירופים יהיו מוכנים לפתוח בדיון מואץ על שדרוג מעמדה של ישראל באיחוד, ובוושינגטון מדברים על ברית הגנה. מר נתניהו, אמרת באחרונה שההתפתחויות בתכנית הגרעין האיראנית ישפיעו על התהליך המדיני עם הפלסטינים. תסכים איתנו ודאי שפריצת דרך במשא ומתן עם הפלסטינים תשפיע על מרחב התמרון של האמריקאים במשא ומתן עם איראן".

אחרי היועצים המדיניים-ביטחוניים יגיע תורם של היועצים הפוליטיים-מפלגתיים:

"כל אזכור של גבולות 67' יביא לפרישתה של סיעת הבית היהודי מהקואליציה. את מקומה יכולות לתפוס מפלגת העבודה, ש"ס ויהדות התורה. מרצ והמפלגות הערביות יתמכו בממשלה שתתקדם לקראת הסדר עם הפלסטינים.

"ואולם, הבעיה שלך, ראש הממשלה, היא שאין לך רוב בסיעה שלך לפשרה עם הפלסטינים. הההתפקדות ההמונית של המתנחלים לליכוד הפכה את חברי הכנסת והשרים לבני ערובה בידי הימין הקיצוני. החברים שתומכים בפתרון שתי המדינות, כמו ציפי לבני, שאול מופז, מאיר שטרית, דן מרידור, מיכאל איתן ואחרים, עזבו את המפלגה או נזרקו מהשורות הקדמיות. מצד שני, אם תהיה זה שיכשיל את המו"מ, לבני תאלץ להגיש את התפטרותה, ויאיר לפיד יתקשה לחלוק עם האח נפתלי בנט את מחירו של המשבר המדיני, הביטחוני והכלכלי.

"מר נתניהו, אתה הפוליטיקאי החלש ביותר בישראל והמנהיג החזק ביותר בישראל. המפלגה עזבה אותך, אך הציבור ילך אחריך באשר תלך. לך אל העם. הגיעה העת להכריע".