ה"פארטי פופר" הישראלי הגיע לוושינגטון, נכנס לבית הלבן והתברר שבינתיים למד נימוסים ודרך ארץ. בנימין נתניהו הוכיח שאפשר להשתנות גם אחרי גיל 60. הרי הוא היה כבר אחראי למופע אימים אחד מול אובמה בבית הלבן, כשנשא הרצאה מלומדת ונוזפנית בפניו של הנשיא האמריקאי מול פני התקשורת. האירוע הטראומטי הזה, שהתרחש בפגישתם הראשונה בקדנציה הקודמת של שניהם (בשנת 2009), מכונה בארה"ב "ההרצאה", "The Lecture", ואובמה חש אחריו מה שהרגיש הנשיא ביל קלינטון אחרי הפגישה הראשונה שלו עם נתניהו ב-1996.
אבל 2013 היא שנה חדשה, אובמה ונתניהו בנו סוג של אמון ביניהם וראש הממשלה הישראלי נזהר השבוע (יום שני, 30 בספטמבר) בכבודו של הנשיא בבית הלבן, הדגיש את נקודות ההסכמה ודילג באלגנטיות על נקודות המחלוקת. את החגיגה של אובמה הוא נזהר לא להרוס. מה גם שלמחרת תקציב הממשל נפל, מה שמעניין את הנשיא האמריקאי והציבור שלו הרבה יותר מהצנטריפוגות בנתנז.
לעומת זאת, את החגיגה של העולם מתכוון נתניהו להרוס בחדווה, ביום שלישי, בנאומו באו"ם. המאמר הזה נכתב בטרם נשא ביבי את נאומו בפני העצרת, והאינפורמציה שתובא בו מבוססת על הדיונים, הערכות המצב והעמדות שהושמעו בחדריו הפנימיים של ראש הממשלה ושל הצמרת המדינית הישראלית בטרם יצא נתניהו לארה"ב.
אני מניח שחלק מהדברים הללו עלו במהלך הפגישה הסגורה בין נתניהו לאובמה, וחלק לא. גם המונחים בהם משתמשים ראשי זרועות הביטחון והשרים הבכירים בדיונים אצל נתניהו, משתנים לחלוטין כשזה מגיע לחדר הסגלגל. אני מניח שהאווירה במפגש בין המנהיגים עצמם הייתה, קרוב לוודאי, נינוחה פחות מאשר היציאה המשותפת לעיתונאים.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
