הפוליטיקה והדיפלומטיה הבינלאומיות יכולות לעתים להיראות מתעתעות ואפילו פרדוקסליות. כך קרה, למשל, במערכת היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי בשבוע שעבר. ראש הממשלה בנימין נתניהו מצא את עצמו בסיטואציה מוזרה, אולי אפילו מביכה: בתחילת השבוע [16 ביולי] תקף את האיחוד על ההחלטה להטיל סנקציות על ההתנחלויות בשטחי יהודה ושומרון ועל היישובים הישראליים בגולן. כעבור כמה ימים [22 ביולי] בירך את האיחוד על ההחלטה לכלול את הזרוע הצבאית של חיזבאללה ברשימת ארגוני הטרור.
אחרי ההחלטה על ההתנחלויות אמר נתניהו: "הייתי מצפה ממי שהשלום והיציבות באזור באמת עומדים לנגד עיניו, שיתפנה לדון בנושא הזה אחרי שיפתור בעיות קצת יותר דחופות באזור כמו מלחמת האזרחים בסוריה או המרוץ של איראן להשיג נשק גרעיני." חמישה ימים לאחר מכן הוא נשמע אחרת: "בשנים האחרונות השקיעה מדינת ישראל מאמצים רבים כדי להסביר לכל מדינות האיחוד שחיזבאללה הוא גוף הטרור של המשטר האיראני - ארגון טרור שמבצע פיגועים בכל רחבי העולם... אני מקווה שההחלטה תביא לצעדים ממשיים נגד הארגון."
