דילוג לתוכן העיקרי

דילמת האסירים

קדרי אבו ואסל, הממונה על נושא האסירים בוועדת המעקב של ערביי ישראל, מצפה כי הממשלה תשחרר מהכלא גם ערבים ישראלים. מבחינתו, אלו בכלל אסירים פוליטיים.
Israelis wearing keffiyehs hold up hands covered in fake blood protest outside the office of Israel's Prime Minister Benjamin Netanyahu in Jerusalem, against the release of Arab prisoners as a step to renew stalled peace talks with the Palestinians, July 28, 2013. Netanyahu on Sunday urged divided rightists in his cabinet to approve the release of 104 Arab prisoners in order to restart peace talk with the Palestinians. REUTERS/Ronen Zvulun (JERUSALEM - Tags: POLITICS CIVIL UNREST) - RTX122BK

בנימין נתניהו לא הצליח ביום ראשון [28 ביולי] להעביר בישיבת הממשלה את שחרורם של 14 אסירים ערביי ישראל הכלואים בבתי הכלא בישראל. הביקורת שהשמיעו שרים בממשלה ובכירים במערכת הביטחון, כולל ראש השב"כ יורם כהן, הייתה שאל לה לישראל לתת לאבו מאזן ליטול חסות על ערביי ישראל.

בעקבות ההתנגדות העזה והחשש של נתניהו, שההצעה לשחרור אסירים לא תאושר ובכך תסכל את פתיחת המשא ומתן עם הפלסטינים בוושינגטון, הוחלט להפריד את האסירים ערביי ישראל מהרשימה שהגישו הפלסטינים, ולהחליט על שחרורם במועד אחר.

האסיר הבולט מכולם הוא כרים יונס מוואדי ערה, שרצח בשנת 1981 יחד עם קרובי משפחתו מאהר יונס וסמי יונס את החייל אברהם ברומברג ז"ל, עימו למד באותו בית ספר תיכון בחדרה. חברי החוליה לקחו את ברומברג טרמפ, גנבו את נשקו, ירו בו בראשו והשליכוהו מדמם למוות לצד הכביש. ברומברג התגלה ללא הכרה, ומת ארבעה ימים אחר כך בבית החולים. השלושה נלכדו רק כעבור שנתיים והוטל עליהם מאסר עולם. סמי יונס שוחרר מהכלא בעסקת שליט והוא בן 82.

במהלך השנים הפך כרים יונס לאחד ממנהיגי האסירים הפלסטינים הבולטים בבתי הכלא הישראלים. כחמש שנים לאחר שנגזר עליו עונשו (בשנת 1988) וחמש שנים לפני שנחתם הסכם אוסלו, הוא כתב בבית הכלא אשקלון ספר שכותרתו "המאבק האידיאולוגי ויישובה של מחלוקת".

יונס קרא להנהגה הפלסטינית בתוניס ובעיקר לראש אש"ף יאסר ערפאת להתחיל לחשוב על שינוי תפיסה כלפי ישראל, להכיר בקיומה ולחתור לקראת הסדר של מדינה אחת לשני עמים ולקבל את החלטות האו"ם 338 ו-242.

כנהוג בקרב האסירים הפלסטינים, שבחרו מתוכם הנהגה לטפל בענייניהם מול הנהלת הכלא, כתב היד הוגש ל"וועדת התרבות" של אסירי הפת"ח בבתי הכלא לאישור. ועדת האסירים זימנה את יונס לשיחת הבהרה כדי לחקור מה גרם לאסיר הערבי ישראלי "לחזור בשאלה", ותהו מי הסיט אותו לדבר עבירה אידיאולוגית חמורה מדרך האמונה של אש"ף.

כרים יונס, שרכש השכלה בבית הכלא הישראלי ואף למד לימודים אקדמיים באוניברסיטה הפתוחה, דרש מהוועדה לאשר את הפצתו של כתב היד בקרב האסירים, ולהניח להם לשפוט את תוכן הדברים על פי הבנתם.

"אני לחמתי נגד הישראלים למען מטרת העם הפלסטיני, הרגתי חייל ישראלי ונשפטתי למאסר עולם. אין לאיש זכות להכריז עליי כמשתף פעולה", אמר אז והוסיף: "לוועדה, עם כל הכבוד, אין כל זכות לפסול את כתב היד שלי".

אחרי הנאום חוצב הלהבות, "המאבק האידיאולוגי ויישובה של מחלוקת" הופץ בין האסירים והפך לאבן דרך, לאורים ותומים של האסירים. בכלא נפחא ובשאר בתי הכלא שכתב היד הגיע אליהם בדרכים שונות, התקיימו כינוסי אסירים בתאים בהם הקריאו קטעים מכתב היד המהפכני. גם אם הדברים היו סטייה מדרך הישר ו"הכשרת השרץ הישראלי", הם חלחלו לתוך תודעת האסירים הפלסטינים, שהובילו את הקו שיש להגיע לפיוס עם הישראלים.

ספרו של יונס היה אות מבשר ראשון לתמורות האידיאולוגיות שהתחוללו בבית הכלא בקרב האסירים הפלסטינים, וכל זאת בתקופה שאיש לא העלה על דעתו את האפשרות לקיים שיחות שלום עם הישראלים.

הספר הבא שהופץ בין האסירים והושפע עמוקות מכתב ידו של יונס, היה ספרו של הישאם עבד אל ראזק "שמש בליל הנגב", שאף הוא המשיך בקו של כרים יונס להגיע להסכם עם הישראלים.

עבד אל ראזק השתחרר מהכלא הישראלי, כלא עזה, לאחר הסכם אוסלו והפך לאחד מפעילי השלום הפלסטינים.

"אינך יכול לשחרר אסירים פלסטינים לגדה ולרצועת עזה ואת האסירים שלנו, ערביי ישראל, שנשפטו לפני הסכם אוסלו, להשאיר בכלא", אומר קדרי אבו ואסל, הממונה על נושא האסירים בוועדת המעקב של ערביי ישראל, בראיון לאל-מוניטור.

אבו ואסל נחשב לאבי כלל האסירים הפלסטינים, אם מקורם בישראל, בגדה או בעזה. הוא גם מחזיק תיק האסירים מטעם תנועת בני הכפר וראש עמותת "ידידי האסיר והעציר" בנצרת. "אם תתקבל החלטה לא לשחררם", הוא מוסיף, "היא עלולה לגרום לסדק עמוק נוסף במרקם היחסים בין היהודים למגזר הערבי בישראל."

אבו ואסל, אבל אתם מבינים את המשמעות והתקדים שאבו מאזן ייקח חסות על ערביי ישראל?

"קודם כל זה לא תקדים, כבר שוחררו אסירים בעסקאות קודמות. דודו של יונס, סמי, שוחרר בעסקת שליט על פי דרישת חמאס. שנית, לפני הסכם אוסלו היו כמה ערבים תושבי מדינת ישראל שהאמינו בעקרונות של מדינה פלסטינית עתידית, היה בהם רצון לשחרור וכל הדברים האלה. הם התגייסו לשורות הפלגים הפלסטינים בשטחים, ובמסגרתם ובשירותם ובתוכם עשו מה שעשו. הם לא תכננו להקים קבוצה של תושבי ישראל, הם לא הקימו פלג של ערביי ישראל בעד מאבק מזוין. אלה היו שליחים של פלגים פלסטינים, והיום אותם פלגים נמצאים ויושבים ברמאללה, מדברים ומקיימים שיחות ומו"מ. הסוגיה הזו שלנו הייתה שייכת למערכת הפלסטינית שהייתה בחו"ל לפני הסכם אוסלו."

כמה אסירים ביטחוניים מקרב ערביי ישראל נמצאים בכלא הישראלי?

"92 אסירים בסך הכל ומדובר על שחרור 14 מהם. חמישה נשפטו למאסר עולם. אנחנו לא קוראים להם 'אסירים ביטחוניים' אלא אסירים פוליטיים בשונה מאסירים פליליים."

אסיר שביצע רצח כמו כרים יונס, ותיק האסירים, הוא אסיר פוליטי?

"הטיפול בו הוא טיפול פוליטי. כרים עשה למען מטרה ועקרונות שהאמין בהם. כל אחד מאיתנו לא מסכים לביצוע פיגוע, אם זה נגד יהודים או נגד ערבים. אלה עקרונות שאנחנו דבקים בהם. אבל באותה תקופה אנשים הלכו וחשבו שזה עוזר לצד הפלסטיני, שישתחרר ותהיה לו מדינה. לכן עשו את מה שעשו. עכשיו בא אש"ף והרשות והולכים בכיוון שלום. רוב האסירים שאנחנו מדברים עליהם מבוגרים. המצב הבריאותי שלהם לקוי. כרים יונס, למשל, יושב בכלא כבר 31 שנים. האסירים האלה יחזרו לביתם ולא יעשו כלום. היו כבר אסירים ישראלים שהשתחררו ולא חזרו לטרור. יש להם את המשפחות שלהם, הילדים שלהם, והם הופכים להיות אזרחים טובים במדינה."

אין זה מסר שלילי לערבים ישראלים, שאפשר לבצע פיגוע, ובסוף אבו מאזן או הבא אחריו ישחררו?

"יש מציאות אחרת בשטח. לא כל הזמן צריך לחזור על אמירה מלפני 31 שנה. היום יושבים ישראלים ומקיימים תיאום ביטחוני עם פלסטינים ששלחו את האנשים שיושבים בכלא לפגוע ביהודים. אלה ששלחו בחוץ, ואלה שנשלחו על ידם עתה דנים בשחרורם."

More from Shlomi Eldar

Recommended Articles