קראו
בבחירות 2009 גילו מנהלי הקמפיין של ציפי לבני, אז יו"ר קדימה ושרת החוץ, שהמועמדת שהריצו צוברת אהדה הולכת וגוברת בין חברי הקהילה הגאה. הם הבינו מיד שלחיבוק הזה יש ערך אלקטורלי.
היה זה חיבור נושא רווחים עבור שני הצדדים: לבני הרוויחה תמיכה אקטיבית של קבוצת כוח בעלת אחיזה בתקשורת, וחיזקה את תדמיתה כלוחמת למען ערכים ליברלים. הקהילה הגאה, מצידה, הרוויחה נציגה בכירה בפוליטיקה הלאומית, ראש המפלגה הגדולה ביותר (קדימה מנתה אז 29 מנדטים) שגם מתמודדת על ראשות הממשלה.
