איש בממסד הישראלי לא מצפה לערעור שלטונו של רג'פ טאיפ ארדואן בטורקיה. זה לא שאין נצנוצים חלושים של תקווה כמוסה או משאלת לב, אבל במערכת הישראלית, המדינית והביטחונית כאחד, משתדלים לשמור על קשר הדוק עם המציאות, ויודעים שארדואן עדיין חזק ונהנה מאמונו של רוב הציבור בטורקיה. יקח זמן עד שהאחיזה שלו במוסדות השלטון ובמקורות הכוח תתערער באמת. "מה שקורה שם עכשיו", אומר גורם מדיני ישראלי, "לא אמור לערער את השלטון של ארדואן, אבל בהחלט יכול לערער את הביטחון העצמי שלו."
לא צריך לזלזל בהערכה הזו, מכיוון שהביטחון העצמי של ארדואן הוא, בעיני רבים, שורש הרע ביחסו לסביבה בכלל ולישראל בפרט. התיאבון המתגבר של ארדואן, שהפך לחזירות של ממש ונטע בו אמונה משיחית שהוא שוגר על ידי השכינה כדי להחזיר את טורקיה לימי הזוהר ולבנות מחדש את האימפריה העותומנית, נתפס על ידי רבים כמנוע העיקרי של המגלומניה הארדואנית, שסופגת עכשיו חבטה עזה ולא צפויה מהמונים בכיכרות איסטנבול, המכנים אותו "רודן" ו"דיקטטור". עד לא מזמן, כינה ארדואן בכינויים אלה ממש את שכנו ממזרח, בשאר אסד. אכן, עולם קטן.
המחאה בכיכר טקסים באיסטנבול, על פי גורמי הערכה ישראלים, לא תדמה לתהליך תחריר בקהיר (שנמצא בעיצומו ורחוק מנקודת הסיום שלו), וגם לא למה שקרה במקומות אחרים בעולם הערבי. המחאה בככר טקסים, על פי הניתוחים הנוכחיים של גורמים בישראל, דווקא דומה למחאת האוהלים בשדרות רוטשילד בתל-אביב בקיץ 2011, מחאה שמשכה בשיאה לכיכרות חצי מיליון ישראלים (במונחים יחסיים, חצי מיליון ישראלים שקולים לחמישה מיליון טורקים ברחובות). המחאה בישראל לא הפילה את השלטון, אבל ערערה אותו, וגרמה לכך שבבחירות שבאו לאחר-מכן, איבד בנימין נתניהו חלק ניכר מכוחו. המחאה בישראל יצרה דבר נוסף: תהליך שבו ההמונים נוטלים לעצמם עוצמה פוליטית מתגברת, המהלכת אימים על הפוליטיקאים. דוגמה מוחשית לכך אפשר לראות בעובדה שממשלת ישראל חוששת לקבל החלטה באשר לשיעורי יצוא הגז הטבעי שהתגלה במרבצים בים התיכון, מחשש לתגובה קשה של הרחוב. פעילי מחאה מפגינים מדי שבוע ליד ביתו של השר הממונה (סילבן שלום), הרשת גואה, העיתונות נותנת רוח גבית והשלטון רועד מפחד (ראו כתבה שמתפרסמת באתר זה).
זה מה שיכול לקרות עכשיו גם בטורקיה. עד לפני רבע שעה, ארדואן היה משוכנע שהוא שליט כל-יכול, שאם רק ירצה, יוכל למשוח את עצמו למלך או להכריז שהשמש זורחת בדרום, והיא תתיישר. מרגע זה ואילך, שום דבר כבר לא מובן מאליו. המהומות בטורקיה יכולות לדעוך במהלך השבוע, או להתגבר ולהפוך למלחמת אזרחים של ממש (אם ארדואן יגשים את איומו להוציא מול המפגינים נגדו מיליון מפגינים בעדו), אבל דבר אחד כבר ברור: לפני הגחמה הבאה שלו, ארדואן יחשוב פעמיים. כל מה שהיה קל עד היום, יהיה קשה. כולל הבחירות הבאות.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
