דילוג לתוכן העיקרי

היום שלפני המרמרה

על רקע הסכם הפיוס הקרוב בין ישראל לטורקיה מזכיר ערד ניר כי גם ביום שלפני המשט לעזה היו יחסי ישראל וטורקיה עכורים, אבל כרגע זה המקסימום שאפשר לצפות לו.
An Israeli delegation arrives at the Turkish Foreign Ministry to hold talks on compensation for families of victims killed in a 2010 naval raid on Turkish-led humanitarian-aid convoy to Gaza, in Ankara April 22, 2013. REUTERS/Umit Bektas (TURKEY - Tags: POLITICS) - RTXYVKG

לראשונה מאז פרשת המשט הטורקי לעזה, הגיעה ביום שני (6 במאי) משלחת טורקית רשמית לירושלים.  המשלחת, בראשות מנכ"ל משרד החוץ הטורקי פרידון סינירליאולו, נועדה למשך כמה שעות עם היועץ לביטחון לאומי יעקב עמידרור, שעיכב את צאתו לביקור הממלכתי שמקיים נתניהו בסין כדי לארח אותה, ועם מנכ"ל משרד החוץ לשעבר, יוסף צ'חנובר. היה זה סבב השיחות השני  בין הצדדים. באותו ערב הודיע משרד ראש הממשלה כי בקרוב תושג הסכמה סופית על הסכם פיוס בין ישראל לטורקיה, שתביא לסיום המשבר בין שתי המדינות.

"פיוס", כפי שכתבתי באתר זה במאמר קודם, אין פירושו "חזרה לאחור", אבל נדמה שישראל עוד לא הפנימה את זה.

הסבב הראשון במשא ומתן התקיים באנקרה (22 באפריל). הבירה הטורקית הסבירה פנים לעמידרור ולצ'חנובר, שהגיעו במטוס מיוחד כדי לדון בפיצויים שתעביר ישראל למשפחות הרוגי המרמרה. גם השיחות באנקרה התנהלו  באווירה טובה, ושני הצדדים הדגישו כי הכוונה היא לסיים את המשא ומתן על הפיצויים מהר ככל הניתן.

עם זאת, לצד הרצון הטוב שהופגן במפגש הראשון, חשו המארחים הטורקים מבוכה וזעם בעקבות הפרסום בסנדיי טיימס, על-פיו הנושאים והנותנים הישראלים באו לאנקרה עם רשימה ארוכה של הצעות ובקשות בתחום שיתוף הפעולה הצבאי. כאילו לא חלפו יותר משלוש שנים מאז נותקו היחסים כמעט כליל.

ישראל, נטען בפרסום הזה, תציע במשא ומתן עסקה, שעיקרה: חיל האוויר יורשה  להציב מטוסים בטורקיה, שם ימתינו לפקודה לתקוף באיראן  - אם וכאשר תבוא.  בתמורה תעביר ישראל לטורקיה סוללות טילי חץ נגד טילים ומערכות טכנולוגיות צבאיות מתקדמות.

משרד החוץ באנקרה מיהר להכחיש את הדברים בו ביום. למחרת, אחרי שהידיעה צוטטה בהבלטה בתקשורת הטורקית, אף פורסמה הכחשה רשמית, שכינתה את הפרסומים האלה "ספקולציה מוחלטת בעלת אופי זדוני".

נוסח ההודעה הרשמית של משרד החוץ באנקרה מבטא את התסכול והזעם מהדיווח הזה, שלדעתם אינו מקרי. גורמים רשמיים שעימם שוחחתי באנקרה העריכו שהמקור לידיעה הוא ניסיון ישראלי לרתום את עגלת שיתוף הפעולה הביטחוני לפני סוסי הנורמליזציה והפיוס. להערכתם, שוב טועים בישראל בהבנת התהליך העובר על טורקיה, ובהבנת המטרה שאליה מכוונים ראש הממשלה ארדואן ושר החוץ שלו אחמט דאבוטאולו.

שכן, יעד הנורמליזציה שאליו מכוונת ממשלת טורקיה ברור ומסומן – "היום שלפני ההרג על המרמרה", הם קוראים לו. במילים אחרות: היחסים המורכבים יישארו מוגבלים! כך שאם מישהו בישראל מייחל לאותה ברית אסטרטגית ביטחונית-כלכלית ששררה בין שתי המדינות עד לפני כעשר שנים – הוא יכול לשכוח מזה.

איך, אם כן,  נראו יחסי ישראל טורקיה "ביום שלפני המרמרה"?

"היום שלפני המרמרה" ביחסי ישראל-טורקיה החל, למעשה, ב-27 בדצמבר 2008 – היום שבו נפתח מבצע עופרת יצוקה. ראש ממשלת ישראל דאז, אהוד אולמרט, הורה על תחילת המבצע  נגד החמאס בעזה חמישה ימים אחרי שזכה להכנסת אורחים חמה במעונו הרשמי של ארדואן באנקרה.  אותה פגישה, אגב, הייתה גם  אקורד הסיום בניסיונה הכושל של טורקיה לתווך בין ישראל לסוריה.

ארדואן, להערכתי, באמת נסער לנוכח תמונות ההרג וההרס שגרמו הפצצות צה"ל בעזה, וזעם על עיתויים, בסמיכות רבה כל כך למפגש האינטימי שקיים עם ראש ממשלת ישראל. זה מה שעומד מאחורי השתלחויותיו הבוטות נגד ישראל והתקיפה בעזה, אותה כינה "פשע נגד האנושות", ו"הפגנה של חוסר כבוד כלפי טורקיה".

ההמשך לכך אירע ב-29 בינואר 2009 בוועידה הכלכלית בדאבוס שבשוויץ. בפאנל שבו השתתפו הנשיא ארדואן ועמיתו הישראלי שמעון פרס, הטיח  הראשון באחרון: "אתם יודעים איך להרוג אנשים", תוך שהוא עוזב את הדיון הסוער שנקטע בידי המנחה דיוויד איגנשוס.

כשחזר ארדואן לטורקיה לאחר האירוע הוא התקבל בכבוד מנצחים. גם בעולם הערבי הוא הפך לגיבור ותקרית דאבוס עצמה הפכה לקו פרשת המים ביחסים בין שתי המדינות.

באוקטובר 2009 הודיעה טורקיה שישראל לא תשתתף בתרגיל הצבאי הרב-לאומי "נשר אנטולי" ומאז, למעשה, הוקפא שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות.

ב-29 באוקטובר, בראיון שערכתי עם דאבוטאולו, הדגיש  שר החוץ הטורקי, כי לישראל אין יותר מעמד מיוחד בטורקיה. ברית אסטרטגית? רק אם האסטרטגיה היא חזון השלום. אלא שבאותו היום השתתף שגריר ישראל באנקרה בקבלת פנים רשמית לציון  יום הרפובליקה, ובכפר שמריהו אירח שגריר טורקיה בישראל אוז צ'ליקול אישים ישראלים לקוקטייל חגיגי. כן, זהו אותו שגריר שב-11 בינואר 2010 זומן ע"י סגן שר החוץ דאז דני איילון לשיחת הבהרה על סדרות אנטי ישראליות ששודרו בטלוויזיה הממלכתית הטורקית, והושב על כסא נמוך בניסיון מגושם להשפילו. דני איילון התנצל על מעשה זה. השגריר צ'ליקול נקרא לשוב לאנקרה יחד עם גופות ההרוגים שהוחזרו לטורקיה ביום שאחרי המרמרה.

ב"יום שלפני המרמרה", שהוא בעצם שם כללי לתקופה די ממושכת,  לא חסכה טורקיה ביקורת מהתנהלותה של ממשלת ישראל. זו, מצידה, ניסתה לתקוף בחזרה בכל הכלים שעמדו לרשותה. ביום שלפני המרמרה ניסה שגריר ישראל באנקרה למנוע את הפלגת המשט לעזה, שוחח עם גורמי ממשל והעביר מסרים למשרד החוץ בישראל. השגריר לוי נכשל במאמציו להסדיר את המשט מול הגורמים בישראל, משום שביום שלפני המרמרה עדיין רווחה בישראל הקונספציה, שבסופו של דבר "הצבא הטורקי יסדר את העניינים". זה לא היה נכון אז; זה בוודאי לא נכון היום.

או כפי שניסח זאת באופן חד וברור גורם טורקי בכיר עימו שוחחתי באנקרה, בזמן שצוותי המשא ומתן דנו בחדר הסמוך:

מתווה ההתנצלות לא הפיג את משבר האמון בין ממשלת טורקיה לממשלת ישראל. משום כך, גם כשיושלם תהליך הנורמליזציה ההתנהלות תהיה שקופה וגלויה. לא הסכמים סודיים ולא פעילות מדינית במחשכים. שיתוף פעולה צבאי לא יהיה, הם אומרים. צה"ל לא יוזמן לשוב ולקחת חלק בתרגיל המשותף "נשר אנטולי". אנקרה תמשיך לפעול להכרה בלגיטימיות של החמאס, לפיוס פנים פלסטיני, להקמת מדינה פלסטינית ולקידום פתרון של שלום.

הפרסום על העסקה הצבאית המתבשלת במקביל למשא ומתן על הפיצויים נתפש באנקרה כחלק מאותה תפיסה ישראלית ארכאית ששמה את יהבה על שיתוף הפעולה הצבאי בין שתי המדינות. מעין בלון ניסוי שאנקרה לא חוסכת מאמצים לפוצץ אותו. רק כך, הם טוענים יסתיים הפרוייקט הארוך והמסובך  של שיקום המשבר והיחסים יאותחלו.

מהמקום שבו היו ביום שלפני המרמרה.

 

More from Arad Nir

Recommended Articles