משעל ונסראללה: "האחים" שהפכו לאויבים
מנהיגי החמאס והחיזבאללה – שאותם הוריש חאפז-אל-אסד לבנו – מוצאים את עצמם משני צידי המתרס של העימות בסוריה, כותב שלומי אלדר.
איך שגלגל מסתובב. עוד לפני קצת יותר משנה שכנה הלשכה המדינית של חמאס בדמשק. מנהיגי הארגון נהנו מחסותו המגוננת של המשטר הסורי ומסיוע מצד האח החורג - חיזבאללה. שני הארגונים נחשבו ל"ילדי השעשועים" של האבא, חאפז, שהוריש אותם לבנו.
אבל סנטימנטים לחוד ומציאות לחוד ולקראת סופו של חודש דצמבר 2011 , כשההתקוממות החלה להיכנס להילוך גבוה, החליט משעל שהגיעה העת לפרום את הברית עם דמשק ולחפש לעצמו, למשפחתו ולבכירי לשכתו מקלט אחר על פני הגלובוס.
העתקה של מקום מגורים אינה זרה למשעל. בילדותו, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, עקרה משפחתו מהכפר סילוואד הסמוך לרמאללה, שבה נולד (1956) לעמאן, בירת ממלכתו של המלך חוסיין. אחר כך נאלצה משפחת משעל, משיקולי פרנסה, לעבור לכוויית, משם גורשה בבושת פנים, יחד עם שאר הפלסטינים, לאחר מלחמת המפרץ הראשונה.
משעל חזר לעמאן והקים, יחד עם מוסא אבו מרזוק, שהיה סגנו עד לבחירות האחרונות בשבוע שעבר, את הלשכה המדינית של חמאס. אבל גם "הרומן הירדני" לא נמשך זמן רב והוא נאלץ לעזוב את הממלכה, לא לפני שכמעט ונהרג בניסיון התנקשות כושל של המוסד הישראלי לאור יום ברחוב ראשי בעמאן (1997). לאחר מותו של המלך חוסיין, הבין בנו עבדאללה כי יש לו עסק עם ארגון מסוכן, שעלול לסכל את הסכם השלום שחתם אביו עם ישראל, ואולי אפילו לערער את שלטונו, והראה לחמאס את הדלת החוצה (נובמבר 1999). משעל ואנשי לשכתו לא נאלצו לחפש זמן רב אחר מדינה שתקלוט אותם כי מייד לאחר שהורחקו מירדן הם הוזמנו לבוא לדמשק, שם עלו ופרחו. סוריה של שושלת אסד היוותה עבורם כר נרחב לפעילות בזמן האינתיפאדה השנייה, שבזכותה הם אף הצליחו להיבחר בבחירות לרשות הפלסטינית ולהפוך לתנועה המשפיעה ביותר על חייהם של הפלסטינים בעזה.
