קראו
לונדון. שבתי זה עתה מביקור בבירת האימפריה שהשמש אינה שוקעת בה לעולם. ראיתי את הרב תרבותיות בהתגלמותה. לונדון האליטיסטית מוצפת אנשים מכל היבשות, הדתות והצבעים. בניגוד למהגרי העבודה ולמסתננים שהציפו את תל-אביב בחיפוש אחר מקלט ופרנסה, הם מסתובבים ברחובות בביטחון ובשלווה. הם אינם חשים צורך להפנות מבטים מפוחדים לצדדים בחיפוש אחר שוטרי הגירה. התחבורה הציבורית היעילה משנעת המונים רבים, הבארים מלאים, והמסעדות, שבעבר התבססו על אוכל חסר השראה, מציעות מגוון טעמים בכל הסגנונות, העמים והתרבויות. הפיוז'ן חוגג (במילים אחרות: כבר לא קשה למצוא מסעדה טובה בלונדון).
האנשים שהגיעו לממלכה בחיפוש אחר עבודה ופרנסה הפכו את לונדון לעיר קוסמופוליטית, כמו פריז ,ברלין, ז'נווה וניו יורק.
