ישראל מוגדרת בדרך כלל כדמוקרטיה מערבית. ברוב התחומים זה מדויק, ובעיקר כשמשווים אותה לשכנותיה ולמזרח התיכון כולו. הדמוקרטיה הישראלית חיה ותוססת, התקשורת חופשית (אם כי נתונה למתקפה מצד ראש הממשלה), ארגוני זכויות הפרט והאדם פעילים, הזירה הפוליטית סואנת, מפלגות קמות ומתפרקות, האלקטורט הישראלי מפתיע לפעמים גם את עצמו. לשלושה יהודים יהיו תמיד לפחות ארבע דעות שונות, זו תופעה מוכרת, והיא באה לידי ביטוי גם בזירה הישראלית, כצפוי. חגיגה דמוקרטית של ממש.
אבל לא בכל התחומים יכולה ישראל להתפאר בנתונים חיוביים. ייצוג נשים הוא אחד התחומים שבהם מפגרת הדמוקרטיה הישראלית פיגור ניכר יחסית לאחיותיה במערב. הכנסת ה-19, שנבחרה בינואר, מחזיקה במספר שיא של נשים, כרבע מכלל הח"כים הן נשים, אבל זה עדיין מחצית משיעור ייצוגן של הנשים באוכלוסייה, ופחות מהממוצע המקובל במערב. זאת, ועוד: נשים נעדרות מתחומים חשובים רבים אחרים - מספר הנשים בתפקידי ניהול בישראל אינו גבוה. מספרן בדירקטוריונים, בתפקידי מפתח, בעמדות מנכ"ל, בבנקאות, בתעשייה, במשרות בכירות ובעוד תחומים רבים אחרים, נמוך משמעותית מהמקובל. הנשים הישראליות אסרטיביות, מוכשרות, נועזות ונחושות, ועדיין הן רחוקות מאוד ממצב של שוויון, או אפילו כמעט שוויון, בכל הקשור לעמדות השפעה, ניהול וכוח מול הגברים.
ההמחשה הבולטת ביותר למצב המדאיג הזה היא בממשלות ישראל. אחוז הנשים בממשלה בישראל היה תמיד זעום, לפעמים ממש מעליב. בממשלת נתניהו האחרונה, שמנתה 31 שרים, היו 3 נשים בלבד. פחות מ-10 אחוזים. יותר נמוך מזה, קשה יהיה לרדת. נכון, הייתה כאן ראש ממשלה אישה, גולדה מאיר שמה, אבל היא הוגדרה בזמנו כ"יותר גבר" מהגברים שהקיפו אותה. הנסיבות שהושיבו את מאיר על כס ראש הממשלה בישראל היו מיוחדות, ולא חזרו מאז על עצמן. הכי קרוב לשחזר את ההישג של גולדה הגיעה ציפי לבני, שכרעה על קו הסיום, והובסה בידי קומבינציה של שוביניזם ומגבלה פוליטית.
מדוע מודרות הנשים הישראליות מהזירה הפוליטית? ישנן סיבות אובייקטיביות: הפוליטיקה הישראלית כוחנית, גברית ושוביניסטית. היא שופעת יצרים ומרפקים מחודדים, היא תובענית ומצריכה השקעת אנרגיות רבות, כולל ויתור ניכר על חיים פרטיים וחיי משפחה מסודרים. בתור התחלה, זו כבר מכשלה לא פשוטה עבור נשים, שבלחץ החברה עדיין נדרשות להיות אחראיות על התא המשפחתי ותפקודו. הפוליטיקה הישראלית מוכרת גם כשופעת קומבינות אפלות, בריתות מפוקפקות ועסקאות חוקיות למחצה, או כלל לא. פרשיות של קניית קולות, שימוש בקבלני קולות ורשימות חיסול פוליטיות מתפרסמות כאן אצלנו חדשות לבקרים. נשים, מתברר, בנויות פחות לסגנון כזה של פעילות, וזה ייאמר לזכותן. ועדיין, ישראל לא המציאה שום דבר חדש בתחום. גם במדינות אחרות יש פוליטיקה כוחנית ואפלה, ועדיין, יש בהן יותר נשים בפוליטיקה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
