אחמד טיבי כוכב ריאליטי

ביום שני בערב עשה ח"כ אחמד טיבי את דרכו מרמאללה לביתו השני בשכונת בית חנינה שבמזרח ירושלים, אחרי שבילה את רוב היום בהקלטת תשדירי הפרומו לתוכנית הריאליטי הפלסטינית "הראיס".

מחוץ לאולפן האווירה עדיין סערה בעקבות מותו של האסיר עראפת ג'ראדאת בכלא מגידו, וטיבי העריך באוזניי כי המהומות שפרצו בגדה מסמלות את חידוש המאבק הפלסטיני העממי. התפתחות כזאת, אמר, תהפוך את "הראיס" ללהיט בטוח.

"הראיס" היא תוכנית הריאליטי הראשונה בתחנת לווין פלסטינית, ובעוד כמה ימים ישטפו הפרומואים את רחובות ערי הגדה, עזה וירדן ויגיעו למיליוני צופים. טיבי, עם זאת, לא זקוק לחשיפה. הוא כבר עכשיו דמות פופולארית ברחוב הפלסטיני, כמו גם באזור כולו. הוא לוהק לתפקיד בשל היכרותו הקרובה עם הראיס הראשון יאסר ערפאת, שלו שימש כיועץ מיוחד, ובגלל יחסיו הנוכחיים עם הנשיא המכהן אבו מאזן.

טיבי נמנה בתוכנית עם צוות שופטים, "החכמים", שאמור להחליט מי יהיה הצעיר האחד מבין 1,200 משתתפים (מחציתם בחורות צעירות), שיתמודד על תפקיד "נשיא מדינת פלסטין".

שלושת האחרים בצוות השיפוט הם ד"ר חנן עשראווי, ד"ר מג'ידה מאסרי שרת התרבות ועמאר האקר מנכ"ל חברת טלפונים גדולה בגדה. למרות שהשלושה שלצידו הם פלסטינים, ואילו טיבי בעל אזרחות ישראלית, הוא מרגיש לגמרי בבית. אחרי הכל, זה שנים שהוא מדלג בין ביתו בטייבה לבין ביתו השני בבית חנינה, כמו גם בין משכן הכנסת לבין לשכותיהם של בכירי הרשות הפלסטינית בנוחות רבה. לפני כמה חודשים הוא אף שימש כיועצו של יו"ר הרשות אבו מאזן, כשזה חזר מהאו"ם עם הכרה בינלאומית בפלסטין כמדינה משקיפה, ובכך הפך טיבי בעיני חלקים גדולים מהציבור הישראלי, לחשוד מיידי בשיתוף פעולה עם האוייב.

לפני שבוע השתתף בהפגנה מול כלא עופר, שפוזרה בגאז מדמיע, וכמה ימים לאחר מכן לקח את הח"כ החדש עופר שלח ממפלגת "יש עתיד" לסיור באיזור התעשייה של טייבה, כדי שיראה מקרוב את עליבותו של המקום.

כאמור, בכל תחנות חייו ידע טיבי לדלג בטבעיות בין כל העולמות, לזהות מגמות ותהליכים בעת התהוותם.

באחריתו של היום שבו שוחחנו דיווחה התקשורת הישראלית על רגיעה במהומות בגדה, והכותרות הראשיות על חשש מאינתפאדה שלישית פינו את מקומם לצרות הפוליטיות של בנימין נתניהו.

השמועות על אינתיפאדה שלישית היו מופרזות?

"אף אחד לא מעוניין באינתיפאדה מזויינת. עמדת הרשות היא בעד התנגדות עממית לא אלימה. אתם צריכים להבין שעניין האסירים הוא העצב הרגיש ביותר בחברה הפלסטינית, בעיקר אסירים ששובתים רעב - זה מאחד את כל החברה. התמיכה היא גורפת בדבר הזה. אם ימות אחד האסירים השובתים, השטח יבער. בהיעדר אופק מדיני, ייתכן שיהיה קשה להשתלט על התפתחות כזאת.”

האם אתה מזהה סימנים ראשונים להתפתחות כזאת?

"אני מזהה זעם ותסכול. בעקבות "האביב הערבי", יש פלסטינים שאומרים שאם במדינות ערב הפילו משטרים דיקטטריים, אז אפשר להפיל גם את הכיבוש. למרות זאת, רק מיעוט חושב שהדרך היא מאבק מזוין. הרוב חושב שאפשר להשיג את התוצאה באמצעות מאבק עממי. יש חוסר רצון מצד ההנהגה הפלסטינית ללכת לאופציה המזוינת.”

בפרומו לריאליטי, "הראיס", אתה מדבר כמעט בהערצה על אבו מאזן, אבל כאן בישראל הוא נחשב ל"לא רלוונטי", לחסר כוח, למי שזמנו עבר.

"אבו מאזן הוא הפרנטר. מי שלא מבין את זה טועה בגדול ומפספס את ההזדמנות, שלא ברור אם תחזור, לנהל מו"מ עם מנהיג שמחוייב לחזון שתי המדינות ולא לעימות מזויין".

טיבי מוסיף בעניין זה: "אבו מאזן אמר לי ש'מבחינה חוקית המצב שלנו שונה עכשיו, כי אנחנו מדינה שנמצאת תחת כיבוש ולכן מה שהיה בעבר לא יהיה עוד, והמו"מ הקודם של פוטואופים נגמר. הישראלים מעדיפים תמונות על פני תהליך עם תוצאה, וזה גורם נזק אדיר. ביבי עושה מזה יחסי ציבור והפלסטינים יוצאים בידיים ריקות.”

כמי שמכיר מקרוב את "התהליכים המדיניים" בשני העשורים האחרונים, האם אתה מאמין בחידוש המו"מ בעקבות ביקור אובמה?

"אני חושב שהביקור הוא חשוב, אבל אני לא בטוח שהוא יביא לפריצת דרך, כי נתניהו הוא לא פרנטנר אמיתי לשלום. ביבי לא שינה את האידאולוגיה שלו. הוא אומר "שתי מדינות", אבל הוא לא חושב כך. ציפי לבני הצטרפה אליו כי היא רצתה להשתכנע שהוא שינה את עמדתו.

המו"מ הכי רציני ומתקדם שהתנהל בשנים האחרונות היה בין אולמרט לאבו מאזן ובניגוד לטענות, אבו מאזן לא אמר לו 'לא', העניין הוא שבאמצע פרץ מבצע עופרת יצוקה.

נתניהו מרסק כל יום את חזון שתי המדינות באמצעות ההתנחלויות. הישראלי, כדרכו, בוחר באופציה השלישית שהיא המשך הסטטוס-קוו, כלומר בהעמקת הכיבוש והעמקת משטר האפרטהייד בשטחים שנכבשו ב-1967. במצב כזה, העולם לא ימשיך להתנהג באופן סלחני כלפי עוולות הכיבוש, כפי שעשה בעבר. העולם היום קצת יותר ביקורתי כלפי ישראל."

נתניהו וסביבתו מתחילים לדבר על הסדר ביניים

"המושג שנקרא 'מדינה זמנית' לא יתקבל על ידי הפלסטינים, כי אין דבר שהוא יותר קבוע מזמני. בתפיסה הישראלית אני לא חושב שהפלסטיני חייב לעמוד עם סטופר ביד כדי להקים היום מדינה פלסטינית, כי במאבק הזה יש לפלסטינים אורך רוח. אני מאמין שהפתרון של פלסטין עצמאית ייכפה על ישראל אם היא לא תיזום."

כחבר בכנסת ישראל, אתה לא מרגיש שאתה נשאב למאבק הפלסטיני על חשבון עבודתך כשליחו של הציבור הערבי ישראלי?

"אני רואה את עצמי כמנהיג פוליטי, אני לא ראש מועצה. אני פועל גם במישור הפוליטי-לאומי, וגם במישור החברתי-מקומי. הבוקר, למשל, נפגשתי עם הורים לילדים אוטיסטים בטייבה, שאין להם מסגרת טיפולית לילדיהם, ואתמול הייתי בביקור בכלא גלבוע אצל אסירים פלסטינים. אני לא מוכן לוותר על העשייה הפוליטית-לאומית ולא על הפעילות החברתית. זה הולך ביחד אצלי."

אחוז ההצבעה הנמוך בקרב ערביי ישראל מוכיח שהציבור שלכם מנוכר כלפיכם

"אני לא מכיר בביטוי 'הח"כים הערבים'. יש מפלגות ויש אנשים. אני, אישית, מרוצה מהתוצאה כי הגדלנו את מספר המצביעים, אבל זה נכון שיכולנו יותר. כמעט מחצית מהבוחרים ישבו בבית, וזה מטיל עלינו אחריות להמשיך לפעול כדי להגדיל את אחוז ההצבעה.”

בדומה לח"כ ערבי אחר, מוחמד ברכה מחד"ש, שהתראיין באתר זה בשבוע שעבר מתנער טיבי מאחריות לאדישות ששררה במגזר הערבי ביום הבחירות ומפנה אצבע מאשימה כלפי השלטון הישראלי. "זה לא אנחנו, זה אי-האמון של האזרחים הערבים בממסד הפוליטי. לשם השוואה, בבחירות לרשויות המקומיות נרשמים 90 אחוזי הצבעה, ואני מציע לקיים את הבחירות לכנסת באותו היום. במצב כזה, המפלגות הערביות יקבלו עוד 7-6 מנדטים, וזה מפחיד כאן מישהו. שר בכיר מהליכוד שהצעתי לו לעשות את זה אמר לי: 'השתגעתי אתם תעלו ל-20 מנדטים'. זו, כנראה, הסיבה לכך, כי אני לא רואה מדוע לא לעשות את הבחירות באותו היום, דבר שיחסוך מיליארדים לקופת המדינה.”

מה אפשר להסיק, לדעתך, לגבי הציבור הישראלי מתוצאות הבחירות? דברים שהיית מייעץ לאבו מאזן...

"הייתי בטוח שהכנסת הזאת תהיה הרבה יותר ימנית ראדיקלית, אבל הציבור הישראלי הוכיח שהוא לא משולח כל רסן, ושהוא יכול לעצור רגע לפני הנפילה לתהום.

אני מעריך שבכנסת הזו יהיו לי יותר פרטנרים, מאשר בכנסת הקודמת. כבר לקחתי את עופר שלח לסיור בטייבה ונפגשתי עם יאיר לפיד ושי פירון, השאלה היא כמה פרטנרים יש לי בצד היהודי לשיפור מצב הערבים."