בשפת האסטרטגים ועורכי הסקרים, התופעה נקראת "העייפות מביבי" (Bibi fatigue). היא לא רלוונטית למחצית הציבור הישראלי שמתעבת את בנימין נתניהו, אלא דווקא למחצית השנייה, של אוהדיו או אלה הרואים בו ראש ממשלה טוב. היא מתאפיינת בהכרה ההולכת וזוחלת לתודעתם של המצביעים הללו, שאינם נמנים עם הגרעין הקשה של הביביסטים, שנתניהו מיצה. הם התעייפו מהקקופוניה הבלתי פוסקת סביבו, מהרעש האינסופי שמקימים הוא ותומכיו, מהרפש המוטל לכל עבר ופולחן האישיות המוגזם המקיף אותו. חלק מהם עוד אינם מודים בזה בקול רם, אבל הם בשלים לראש ממשלה חדש. לא בלי חששות, לא בלי פרפרים בבטן, אבל כן, מבחינתם הגיע הזמן לנסות משהו אחר.
בדיוק נגד התופעה הזו נלחם בימים אלה בנימין נתניהו. היחיד שלעולם לא יסבול מ"עייפות ביבי", הוא ביבי. לא רק שהוא לא עייף, בגיל 70 הוא חורש את ישראל בקצב רצחני. בניגוד לשני הקמפיינים הקודמים שלו, שהתמקדו בפעילות רשת אינטנסיבית, סרטוני פייסבוק ושידורים חיים ברשת סביב השעון, הפעם נתניהו החליט לצאת מהרשת ולחזור למקורות. כלומר, לשטח. להפיח רוח חיים במחנהו, שהראה סימני דעיכה. להפיץ אופטימיות. לשכנע את תומכיו שהמשימה הניצבת בפניו אפשרית.
במסגרת הזו מפיץ הליכוד סקרים שערך, שלפיהם מחנה נתניהו מתקרב ל-61 מנדטים. הסקרים הללו מתקבלים בסקפטיות בציבור, כי אין להם כל אישוש בסקרים העצמאיים שנערכים כל העת, אבל הרעיון ברור: נתניהו לא נלחם כדי להגיע ל-61, הוא נלחם כדי למנוע מהמחנה הנגדי "רוב יהודי". הוא יודע מהי התכנית של בני גנץ ואביגדור ליברמן. הם שואפים להגיע ל-54 מנדטים, בתקווה שגוש הימין-חרדים יגיע רק ל-53 מנדטים (הרשימה הערבית המשותפת תקבל, על פי הסקרים, את 13 המנדטים הנותרים). בדרך זו, יוכל גנץ להשביע ממשלה בתמיכת 54 ח"כים יהודיים, כשהמשותפת נמנעת מהצבעה. זה יאפשר לליברמן לחצות את הרוביקון העקרוני שלו, מה שלא הצליח לעשות בפעם הקודמת, אז לא היה "רוב יהודי". נגד זה נאבק בנימין נתניהו. בניגוד למשימת ה-61 שנראית כרגע אבודה, משימת ה"רוב היהודי" פתוחה לגמרי.
נתניהו נלחם על כל קול. הוא משקיע מאמץ אדיר להחזיר לליכוד את "הקול האתיופי", שחלקו נטש בפעם הקודמת לכיוון כחול-לבן. הוא הצליח לגייס ח"כ אתיופי מכחול-לבן לרשימת הליכוד והכריז שיעלה 400 משפחות אתיופיות נוספות הממתינות זה שנים לעליה לישראל. הוא מסתער על קבוצות כמו נהגי המוניות הזועמים על הרפורמה במשרד התחבורה (נתניהו "הקפיא" אותה כמובן), העסקים הקטנים הכורעים תחת נטל המס והבירוקרטיה (מינה "יועץ מיוחד" לתחום), והשבוע אישרה ממשלתו עשרות מיליוני שקלים לתמיכה מיוחדת בעיר אשקלון, הממשיכה לסבול מירי רקטות מרצועת עזה. במרוץ הזה לשמירה על "רוב יהודי", נתניהו מאמין שכל קול חשוב. הוא "מתאבד" על השטח, לא מפספס אף טריק, שטיק או תרגיל מלוכלך שכתוב או לא כתוב בספרים הגנוזים של הפוליטיקה, ומדגים פעם נוספת מדוע אף פעם לא מומלץ להספיד אותו בטרם עת.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
