האם הדרישה הפלסטינית להציב קלפיות במזרח ירושלים היא תרגיל?

לכאורה זה נראה רציני הפעם. ביום ראשון השבוע [10 בדצמבר] הודיע יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן כי התקבלה הסכמתם של כל הפלגים הפלסטינים לקיים בחירות לנשיאות ולמועצה המחוקקת הפלסטינית. הבחירות יתקיימו ככל הנראה בפברואר 2020. אבו מאזן עדיין לא הוציא צו נשיאותי לקיום הבחירות, אך הרשות כבר פנתה לישראל וביקשה באופן רשמי לאפשר לתושבי מזרח ירושלים להצביע בבחירות. בישראל אישרו שהתקבלה בקשה, וציינו כי הקבינט המדיני-ביטחוני ידון בה ככל הנראה בשבוע הבא.

האם לראשונה מזה 13 שנים יעמוד אבו מאזן בהבטחתו לקיים בחירות דמוקרטיות לנשיאות ולפרלמנט, שעשויות להסתיים באובדן שלטונו? כזכור, בבחירות האחרונות למועצה המחוקקת ב-2006 הובסה תנועתו הפת"ח ע"י חמאס.

בישראל, שתצטרך לדון בדרישת הפלסטינים לאפשר הצבעה במזרח ירושלים, תהו השבוע מה הניע את אבו מאזן להודיע דווקא עכשיו ובקול נחרץ על בחירות. מה בעצם ערכן של בחירות למועצה המחוקקת ולנשיאות הרשות, כשהפיצול בין עזה לרמאללה הוא עובדה מוגמרת וכשלנשיא הרשות אין דריסת רגל בשטחי עזה?

חמאס והג'יהאד האסלאמי מחזיקים ברצועה, כל אחד בנפרד, צבא לוחמים המונה סך הכל עשרות אלפי חמושים המצוידים בנשק ותחמושת איראנית. אין סיכוי שהם יקבלו את התנאי שאבו מאזן הציב בעבר "נשק אחד, רשות אחת". נוסף על כך, יריביו ברצועה מנהלים משא ומתן עם ישראל על הסדרה. אם וכאשר זו תוחל, הם יראו בזה הישג אדיר שייתן להם סוג של הכרה בריבונותם. נאמר שפת"ח ואבו מאזן יזכו ברוב גדול בבחירות; האם חמאס יוותר על השלטון ברצועה שאותו הוא תפס ב-2007 בהפיכה צבאית, ויעניק לאבו מאזן שליטה על צבא החמושים שלו, כלומר על גדודי עז א-דין אל-קסאם? וכל זאת אחרי שאבו מאזן הפעיל סנקציות כלכליות נגד חמאס וגרם לו להתחנן להסדרה שתציל את שלטונו?