ניצחונו הגדול של בנימין נתניהו בפריימריז על ראשות הליכוד [26 בדצמבר] מאפשר לו להתניע את הקמפיין על ראשות הממשלה בתנאים טובים יותר מהפעם הקודמת, למרות שבבחירות הקרובות הוא יהיה בגדר נאשם בשוחד. המשמעות היא שפרדוקס נתניהו ימשיך ללוות אותנו גם במערכת הבחירות השלישית.

נתניהו לא רק שלא קרס בבחירות המקדימות בליכוד, אלא הביס בנוקאאוט את האיש שביקש להחליפו, ח"כ גדעון סער (41,792 קולות לעומת 15,585 קולות). סער ניסה לדבר את חברי הליכוד בהיגיון. הוא טען שבניגוד לנתניהו, שכבר כשל פעמיים ברציפות בהרכבת ממשלה, הוא יביא שלטון. אבל סער לא רק שלא שכנע אלא גם ספג מכה תדמיתית קשה. אם לא לנצח, הוא קיווה להשיג לפחות 35% מהקולות, אך אפילו את רף ה-30% הוא לא הצליח לחצות וסיים עם 27.5% מהקלות בלבד. כעת הוא עומד בראש מחנה המונה חמישה חברי כנסת (מתוך 32 מכהנים), אבל ספק אם ישתמש בכוח הזה נגד נתניהו בוודאי אם הוא חפץ חיים בליכוד ובכוונתו להתמודד פעם נוספת על ראשות המפלגה.

בדיעבד הפריימריז שסער כפה על נתניהו, שנראו כמו איום קשה על ראש הממשלה ויוקרתו, התגלו כדבר הטוב ביותר שנתניהו יכול היה לייחל לו. הוא ירד לשטח, העיר אותו, נעטף בתמיכה אותנטית וקיבל לגיטימציה מהמפלגה שלו להמשיך ולהוביל אותה גם במצבו המשפטי. סער מנגד טעה בהערכת כוחו של נתניהו בליכוד ובעיקר בכך שהאמין שהליכודניקים רוצים שלטון בכל מחיר. המתפקדים הצביעו בהמוניהם לנתניהו בידיעה שקיים סיכוי שהם ילכו איתו לאופוזיציה.