נאומו של יחיא סינוואר השבוע בעזה [4 בנובמבר] הדליק נורות אדומות במערכת הביטחון. זה היה הנאום המיליטנטי ביותר שנשא סינוואר בעזה מאז מבצע "צוק איתן" [2014]. "הגיעו מים עד נפש", הוא זעק, "התכוננו למשהו גדול". אחר כך מילא את איומיו בתוכן מפורט.

לדבריו, ארגונו הצליח לחפור מנהרות באורך קילומטרים שיצליחו להתמודד במערכה קרקעית עם טנקים של צה"ל. כמו כן התרברב שברשות ארגונו עשרות אלפי רקטות שיאפשרו לו לירות על תל אביב חצי שנה ברציפות, ויהפכו את היישובים בישראל ל"ערי רפאים". מנהיג חמאס קבל על כך שההסדרה עם ישראל תקועה, שהסבלנות של חמאס פקעה, והדגיש: "מה שאי אפשר להשיג במילים, נשיג בעזרת אללה בשפת הרובה והאש".

בהמשך גם השתלח סינוואר במנהיג כחול לבן ח"כ בני גנץ, בעקבות דבריו [2 בנובמבר] אחרי מטח הרקטות לעזה, כי אם ירי הרקטות על ישראל יימשך יש לחדש את מדיניות החיסולים. "אתה תקלל את היום שבו נולדת", איים סינוואר.

האיש שישב בכלא הישראלי 22 שנה לאחר שנגזרו עליו חמישה מאסרי עולם, וששוחרר בעסקת שליט [2011], מכיר היטב את יכולותיה ועוצמתה של ישראל. שישה חודשים רצופים של מלחמה, כפי שהוא עצמו איים, פירושם פגיעה אנושה ברצועת עזה וקריסה מוחלטת של תנועת חמאס. את זה הוא מבין. אפילו מנהיג הזרוע הצבאית מוחמד דף וסגנו מרוואן עיסא מבינים זאת היטב. זו הסיבה שרובה של הנהגת התנועה, למעט כיסי התנגדות מסוימים המכונים ברצועה "מורדים", מעוניינים בקידום הסדרה עם ישראל כברירת מחדל. אין דרך אחרת מבחינתם להביא לסיום מצוקתה הנוראה של רצועת עזה. "רובים ואש", כפי שאיים סינוואר, יביאו בפועל לאובדן השליטה.