יו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ הגיע מוכן היטב לערב שבו קיבל מידי נשיא המדינה את המנדט להרכבת ממשלה [23 באוקטובר]. נאומו היה עשוי כהלכה, העביר מסר של פיוס וכלל את ההבטחה להקים ממשלת אחדות ליברלית. מיד לאחר מכן התקשר גנץ לראשי המפלגות בכנסת והזמין אותם להיפגש עמו. גם המהלך הזה אורגן בקפידה, כדי לייצר תחושה של פעלתנות ורצון אמיתי לאחד את כולם.

בכחול לבן העריכו שייתקלו בחומת בלוק ה-55 של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אך לא העריכו את עוצמת אחידותו. בזה אחר זה ובנימוס רב סירבו ראשי מפלגות הימין והחרדים להיפגש עם גנץ, והפנו אותו לראש הבלוק נתניהו. גנץ קיווה שיצליח לחלץ פגישה או שתיים, למשל עם יושבי ראש הימין החדש חברי הכנסת איילת שקד ונפתלי בנט, או עם ידידו מימי הצבא יו"ר הבית היהודי הרב רפי פרץ, אך הוא שמע מכולם את אותה תשובה גנרית. מסתבר כי בלוק הימין היה מתודרך ומוכן היטב לרגע שבו יקבל גנץ את המנדט. אילו היה מצליח לייצר אפילו פגישה אחת, הייתה נוצרת אווירה של סדקים בגוש. את זה נתניהו מצליח לפי שעה למנוע.

אבל זו הבעיה הקלה של גנץ, שמגיע למשא ומתן הזה עם רצון אמיתי לכונן ממשלת אחדות רחבה, שהוא באמת מאמין בה, אבל עם מעט אפשרויות תמרון ועם חוסר ידיעה מה נתניהו באמת רוצה. לא מעט בכירים ויועצים בכחול לבן מאמינים שנתניהו חותר לבחירות שלישיות, והוא מוליך שולל את המערכת בקריאותיו לממשלת אחדות. הם מזהירים את גנץ, שכל כניסה למשא ומתן עם נתניהו תכשיל אותו ואת כחול לבן, ויכולה לסבך אותם במעשים או באמירות שישמשו נגדם בבחירות הבאות. המשמעות היא שגנץ צריך לנהל משא ומתן קואליציוני בתנאים בלתי אפשריים. מולו בלוק של 55 ח"כים ודרישה מקדמית של נתניהו להיות הראשון ברוטציה. אם ינהל על כך מו"מ, ובסופו של דבר יתקיימו בחירות שלישיות, הוא עשוי להיפגע מכך שהראה כוונה להפר את הבטחת הבחירות שלו שלא לשבת עם נתניהו. 

ברביעיית הקוק פיט של כחול לבן האמון בנתניהו שואף לאפס. לכולם יש היכרות אישית איתו. גנץ וגבי אשכנזי שירתו כרמטכ"לים תחתיו כראש ממשלה, יאיר לפיד כיהן כשר האוצר בממשלתו ומשה יעלון הובא על ידו לליכוד וכיהן כשר הביטחון שלו. בקרב החבורה הזאת יש כמעט קונצנזוס, שבלתי אפשרי לסמוך על נתניהו שאכן יפנה את מקומו אם יסוכם על רוטציה שבה הוא מכהן ראשון כראש ממשלה.