כשראש הממשלה בנימין נתניהו מקבל לידיו סקר חדש, יש לו ריטואל קבוע. הוא מעתיק אל דף נייר לבן את חלוקת המנדטים על פי מפלגות, ואחר כך מחלק אותם לגושים: ימין ושמאל. עד למערכת הבחירות הנוכחית זה היה פשוט: את הליכוד, מפלגות הימין, החרדים וישראל ביתנו של אביגדור ליברמן הוא מנה בגוש הימין. הגוש הזה שווה ביום טוב כ-70 מנדטים, מה שלכאורה היה מעניק לו את השלטון בקלות. עד שבא ליברמן וטרף את כל הקלפים.

זו הדרמה המתגלגלת של הבחירות הנוכחיות: ליברמן הוציא את עצמו מגוש הימין, משחק על שני המגרשים ופוסל את החרדים. לפי הסקרים, בלעדיו אין לנתניהו ממשלת ימין-חרדים. כך, נאלץ ראש הממשלה לפעול בתנאים קשים של חוסר ודאות. לזה יש להוסיף את כישלון האיחוד הגדול במפלגות שמימין לליכוד, כפי שהתברר אתמול [1 באוגוסט] לאחר סגירת הרשימות.

זה לא סוד שנתניהו רצה שמימין לליכוד ירוצו שתי מפלגות. הוא האמין שבאופן הזה ניתן יהיה למקסם את קולות מצביעי הימין. זה לא קרה. בשבוע שעבר [21 ביולי] קיבל נתניהו את שרת המשפטים לשעבר איילת שקד בראש רשימת ימין מאוחדת וניסה לדחוק בה להתאחד גם עם מפלגת הימין הקיצונית עוצמה יהודית, שבראשה עומד כעת עו"ד איתמר בן גביר, מתלמידי הרב כהנא, על תפיסת עולמו הגזענית. לא ידוע כמה מצביעים המפלגה הזו מסוגלת להביא (בבחירות לכנסת ה-19 היא הביאה כ-66 אלף קולות בלבד), אבל על פי הסקרים היא אינה עוברת את אחוז החסימה (כ-140 אלף קולות). המשמעות היא שקולות יקרים של הימין יתבזבזו, ואת זה נתניהו לא הצליח למנוע. שקד, ובעיקר שותפה לימין החדש השר לשעבר נפתלי בנט, עמדו תחת הלחץ ולא הסכימו להיענות לדרישתו של בן גביר לקבל את המקום החמישי ברשימת הימין החדש. המו"מ התנהל עד הרגע האחרון ממש, כשכל צד מתבצר בעמדתו.

עם סגירת הרשימות חילופי ההאשמות בימין לא איחרו להגיע. בתגובה רשמית של הליכוד נאמר: "הפיצולים בימין יביאו אותנו לאובדן קולות רבים ולממשלת שמאל של לפיד וגנץ. חייבים להצביע רק לליכוד". מנוסח התגובה הזו הכיוון ברור. נתניהו מתכוון גם הפעם "לשתות" מנדטים ממפלגות הימין במטרה להיות האיש שעומד בראש המפלגה הגדולה ביותר.