ביקורו של שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ במצרים בשבוע שעבר [25 ביולי] לרגל פורום הגז הטבעי בהשתתפות שרי אנרגיה מהאזור, מדגיש את המשך ההתחממות ביחסי ישראל-מצרים תחת הראיס עבד אל-פתח א-סיסי. גם לפני כחצי שנה [ינואר 2019] ביקר שטייניץ בקהיר במסגרת פורום הגז הטבעי האזורי הראשון. הפעם זכה שטייניץ לקבלת פנים רשמית שכללה מחוות יוצאות דופן מצד המארחים: מסיבת עיתונאים עם נשיא מצרים א-סיסי עצמו וביקור מתוקשר בפירמידות בגיזה.

ההערכה היא כי הפרופיל התקשורתי הגבוה שהוענק לביקור הנוכחי נבע, בין היתר, מהחסות האמריקאית על רקע עסקת המאה של טראמפ והוועידה הכלכלית בבחריין [25 ביוני] שם הונחה אבן פינה משמעותית בדרך לנורמליזציה גלויה בין ישראל למדינות סוניות פרגמטיות, לרבות בסוגיות העוסקות במשק האנרגיה שעליו מושתתת כלכלת המפרץ.

נוכח גילויי מרבצי הגז העצומים בים התיכון, מצרים וישראל הפכו לשחקניות חשובות בתחום האנרגיה. זה הוביל את השר שטייניץ ומקבילו המצרי טארק אל-מולא לדון בזירוז יישום הסכם קודם לייצוא גז מאסדות תמר ולוויתן אל שני מתקני הנזלת גז הפועלים במצרים ובהרחבתו האפשרית של ההסכם בעתיד.

היוזמה המעניינת יותר שעלתה בשיחות בין שטייניץ לאל-מולא היא הקמת מתקן הנזלה יבשתי לחופי הים האדום בשטח סיני, שדרכו ניתן יהיה לייצא גז לצרכי אנרגיה לשווקים באסיה. לפי פקידים בכירים במשרד האנרגיה בירושלים, הכוונה היא להקים את המתקן בשטח מצרים. פרויקט זה יספק תעסוקה לאלפי מצרים בשלב ההקמה ולמאות נוספים בשלב התפעול. הקמת המתקן לחופי הים האדום תפתח אפשרות לייצא גז ישראלי ומצרי לשווקים חשובים במזרח אסיה – בין היתר הודו, סין, יפן, דרום קוריאה ומדינות נוספות. שוק זה צורך כיום כ-70% משוק הגז הנוזלי העולמי. עלות הקמה של מתקני הנזלה יבשתיים בגודל בינוני נאמדת ב-15-10 מיליארד דולר, והיתרון היחסי של מתקן שימוקם ליד הים האדום הוא קיצור משך ההובלה של הגז ועקיפת המעבר היקר בתעלת סואץ.