"לא עסקתי בזה ולא אעסוק", הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו בתשובה לשאלתה של המראיינת קרן מרציאנו, האם בכוונתו להעביר בכנסת חוק שימנע את העמדתו לדין. "מקורביי העלו את זה ללא ידיעתי", היתמם החשוד בשוחד והפרת אמונים בראיון הפתע שהתקיים ערב הבחירות [23 במארס].
נניח שאכן מקורביו של ראש הממשלה יזמו מאחורי גבו "רפורמה" משפטית שנועדה לחלצו מבית הכלא. אבל לפי דבריו באותו ראיון, לפחות מאז חודש מארס האחרון נתניהו מודע לכך שמקורביו מנסים לקדם חקיקה פרסונלית, שתעמיד את האינטרס האישי שלו הרחק מעל האינטרס הציבורי. ומשנודע לראש הממשלה שכך נוהגים מקורביו, היה עליו להורות להם לחדול מיד ממעשיהם הנלוזים ולא למנותם, למשל, לשרים או יושבי ראש ועדות בכנסת. תחת זאת הוא ייפה את כוחם לנהל בשמו את המו"מ הקואליציוני.
נתניהו לא גינה ואף לא הכחיש שתכנית החילוץ שלו (ושל חברי כנסת נוספים החשודים בפלילים) מכתבי האישום התלויים נגדו, עומדת במרכז המגעים שמקיימים מקורביו עם "השותפים הטבעיים". לנגד עיניהם של "המקורבים" עומדים פסקי דין של בג"ץ, שפסלו בעבר החלטות של ועדת הכנסת להעניק חסינות לחברי כנסת שהואשמו בעבירות שחיתות כמו שוחד או הפרת אמונים. בג"ץ קבע כי הוועדה מוסמכת להתנגד להסרת החסינות, אך ורק אם השתכנעה שהיועץ המשפטי לממשלה פעל נגד חבר הכנסת מתוך שיקולים פוליטיים או מתוך מניע זר ופסול.
שר התיירות יריב לוין, העומד בראש צוות המו"מ מטעם הליכוד, ונתן אשל, עושה דברה של משפחת נתניהו, מבקשים כעת להקדים תרופה למכה. הם דורשים לכלול בהסכם הקואליציוני קידום חקיקה שתמנע מבג"ץ לבטל חוקים וגם החלטות ממשלה בעילות של חוסר סבירות או חוסר מידתיות. חקיקה כזו, שניתן לכנותה "פסקת התגברות מורחבת", תהווה מכת מוות לעיקרון הפרדת הרשויות, מאבני היסוד של כל משטר דמוקרטי נאור.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
