ישראל שחררה השבוע [28 באפריל] שני אסירים סורים, אחד פלילי ואחד ביטחוני, במה שהוגדר בירושלים כ"מחווה הומניטרית" כלפי משטר הנשיא אסד בדמשק. השחרור, שהתקבל בהחלטה של ראש הממשלה בנימין נתניהו מבלי שהביא את הנושא לאישור הקבינט ובחשאיות מוחלטת, גרר ביקורת ציבורית ופוליטית חריפה. נטען שהשחרור הוא החלק השני של עסקה חשאית שכרת נתניהו עם אסד, בתיווכו של הנשיא ולדימיר פוטין: בחלק הראשון, הועברה גופתו של נעדר ישראלי מקרב "סולטן יעקוב" במלחמת לבנון הראשונה לישראל ערב הבחירות, מה שאיפשר לנתניהו לסחוט טונות של יחסי ציבור יקרים ולהצטייר שוב כמדינאי-על. נתניהו הגדיל לעשות ואחרי הגעת גופתו של סמ"ר זכריה באומל ז"ל ארצה, טס למוסקבה והשתתף שם בטקס רב רושם שארגן עבורו פוטין בו הוענקו לו חפציו של החייל הישראלי, שנחשב נעדר ב-37 השנים האחרונות [4 באפריל]. נתניהו התייצב שוב בעמדת מי שמנהיגי המעצמות החזקות בעולם נחלצים לשירותו בכל עת ואף מפענחים עבורו תעלומת חיילים נעדרים בת עשרות שנים.
אלא שעכשיו, טוענים מבקריו של נתניהו, מתברר שהייתה גם מחויבות ישראלית שהוסתרה מהציבור כדי שלא לגרום לנתניהו נזק אלקטורלי טרם בחירות בקרב קהל מצביעיו בימין, שלא מתלהב משחרור אסירים ביטחוניים. נתניהו מכחיש בתוקף את דבר קיומה של העסקה. גם בצה"ל, שהיה מעורב במבצע הישראלי-רוסי שהביא להשבת גופתו של באומל, מכחישים מכל וכל. כך או אחרת, העובדה שנתניהו החליט על שחרור האסירים הסורים כ"מחווה" לאחר הבאת הגופה מבלי ששיתף בהחלטה זו כל גורם שלטוני אחר, מדגימה פעם נוספת את התפוררות המוסדות הממלכתיים וסדרי השלטון התקינים שהיו נהוגים בישראל שנות דור. למרות שהחוק דורש זאת במפורש במקרה של שחרור אסירים, נתניהו לא עדכן את השרים, לא כינס את הקבינט, לא נועץ בפורומים חוקתיים כלשהם. הוא פשוט ביקש אישור חשאי מהיועמ"ש אביחי מנדלבליט ולאחר שהאישור ניתן, החליט וביצע על דעת עצמו. נתניהו הצליח, שוב, להערים על כולם: להציג את הסחורה שקיבל לפני הבחירות, ואילו את המחיר ששילם עליה רק אחריהן.
בין השורות, מתבררת עובדה מדהימה נוספת: אחרי שבכירים ישראלים רבים הגדירו את נשיא סוריה בשאר אל-אסד בשנים האחרונות כמי שסיים את תפקידו ההיסטורי, איבד את הלגיטימציה הבינלאומית והמוסרית וביצע רצח עם בעמו-שלו, מתברר שישראל החליטה פשוט לעבור על כך לסדר היום והשלימה עם חזרתו המלאה של אסד. היא אף מנהלת איתו מערכת יחסים חשאית בתיווך סורי, שכוללת גם "מחוות של רצון טוב" וצעדים בוני אמון. למרות שעל פי פרסומים זרים מרבה ישראל לתקוף מטרות איראניות בשטח סוריה, הרי שעם השליט הסורי עצמו אין לה קונפליקט ישיר. להיפך, בכירים ישראלים רבים הבהירו בשנתיים האחרונות שאסד יודע שיש לו מה להפסיד מהנוכחות האיראנית בשטחו והוא מקבל אותה כמי שכפאו שד, תוך שישראל גובה ממנו מחיר שאינו שש לשלם. האם ייתכן שעסקאות החזרת הגופות תמורת אסירים מטרתן לגייס את אסד לעבור מהמחנה האיראני למחנה הישראלי, בעידוד רוסי? את זה רק ימים יגידו.
זכריה באומל, לוחם שריון ישראלי, הוכרז כנעדר מיד לאחר קרב סולטן יעקוב העקוב מדם שהתרחש לפני 37 שנים, בין צה"ל לצבא הסורי. יחד איתו הוכרזו כנעדרים שני לוחמי שריון ישראלים נוספים, יהודה כץ וצבי פלדמן. כנהוג בישראל, נמשכו המאמצים לאתר את השלושה עשרות שנים והם נמשכים עד רגע זה. המעורבות הציבורית גדולה, המשפחות מגויסות לכך באופן מלא, אף אחד לא מאבד תקווה אף פעם והחברה הישראלית מתייסרת על כל אחד מנעדריה. לאל-מוניטור נודע כי בעבר בוצעו חיפושים בבתי קברות רבים בשטח סוריה, על סמך מידע מודיעיני, אך לא הובאו ממצאים שהתאימו למיפוי הגנטי של השלושה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
