הממשלה שתקום לאחר הבחירות תהיה בסבירות גבוהה ממשלת אחדות לאומית בין מפלגה פופוליסטית בעלת גוונים ליברליים לבין מפלגה ימנית בעלת גוונים גזעניים. עד לרגע האחרון יהיה קשה להעריך מי מהן תזכה בתמיכה מספקת כדי להבטיח לעצמה את ראשות הממשלה. הדבר תלוי ביצירת גוש של 61  מנדטים לפחות, שיתנגד להטלת ראשות הממשלה על ראש המחנה הנגדי. ייתכן גם תיקו שיוביל לרוטציה בין מנהיג כחול לבן בני גנץ לבין מנהיג הליכוד. יש להניח שזה לא יהיה בנימין נתניהו. גנץ הרי הבטיח שלא להשתתף בממשלה עם נתניהו, נוכח כוונת היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתבי אישום נגדו.

אבני הדרך החשובות של מערכת הבחירות כבר מאחורינו: עיצוב המפה הפוליטית באמצעות הגשת רשימות המועמדים לכנסת והודעת היועץ המשפטי על הכוונה להעמיד את נתניהו לדין, בכפוף לשימוע. בזירה הפוליטית יתמודדו שתי רשימות גדולות. צפוי שמפלגתו של גנץ תהיה גדולה מעט מן הליכוד, וכי הבחירות יוכרעו על ידי המפלגות הקטנות שיעברו או לא יעברו את אחוז החסימה. שתי המפלגות הגדולות מתלבטות בין מאמץ נרחב לגייס כל קול אפשרי מהמחנה שלהן על מנת שלא לבזבז קולות על מפלגות קטנות, לבין מאמץ הפוך: להשלים עם אובדן מנדטים למפלגות הקטנות בגוש שלהן כדי להבטיח שיעברו את אחוז החסימה ויהוו שותפות בקואליציה הבאה.

השאלה על מי יטיל הנשיא את הניסיון להרכיב את הממשלה הבאה – על ראש המפלגה הגדולה ביותר או על מי שמספר גדול יותר של חברי כנסת ימליצו עליו – הופכת להיות מכרעת. התשובה לכך אינה כה מורכבת. אם 61 חברי כנסת ימליצו בפני על ראובן ריבלין על אדם מסוים, לא יהיה לו שיקול דעת והוא יטיל עליו את ההרכבה גם אם הוא עומד בראש המפלגה הקטנה ביותר. אלא שבדרך כלל, לא כל הסיעות ממליצות על מועמד, והנשיא עורך סיבוב התייעצויות נוסף, שבמהלכו סיעות נוספות חושפות את קלפיהן והוא רשאי להחליט לאיזה מועמד סיכוי רב יותר להרכיב ממשלה. אם החלטתו אינה סבירה בעליל, יכול בג"צ להתערב בה, דבר שטרם התרחש בתולדות ישראל. אם סיעה אחת תזכה במספר קולות גדול משמעותית מהשנייה ומספר הממליצים משני המחנות יהיה דומה, עשוי הנשיא להטיל את ההרכבה על ראש הסיעה הגדולה יותר. אם זה לא יצליח לגבש קואליציה, הוא ייאלץ להחזיר את המנדט לנשיא, שיעניק אותו ליריבו.

הטקטיקה של גנץ  - להגדיל את הפער עם הליכוד - עלולה לעלות לו בכס ראש הממשלה, אם הגדלת הפער תהיה על חשבון שותפיו הפוטנציאליים. מדוע? חלק מן הסיעות הנמצאות על סף אחוז החסימה כוללות מצביעי ימין, וכניסה שלהן לכנסת עשויה להגדיל את סיכוייו של גנץ. גם אם על חשבון גודלה של סיעתו. אם הסיעות הללו לא יעברו את אחוז החסימה, כמובן לא יוכלו להיות חלק מהקואליציה שלו. נתניהו מצידו מספיק מנוסה כדי לבצע גמביט (הקרבת חייל במשחק השחמט לצרכי הגנה), ולוותר על שולי רשימת מועמדי הליכוד לכנסת כדי להכניס רשימות ימין, ביניהן קיצוניות והזויות, שיצטרפו לקואליציה שלו לאחר הבחירות.