המסר העיקרי, ובמידה רבה – היחיד, שמשדר הליכוד ובנימין נתניהו בראשו הוא שלנתניהו אין תחליף. הוא, כביכול, המנהיג המנוסה, הוא האיש המוכר ביותר בישראל, הוא נפגש עם מנהיגי העולם והצליח ליצור עם חלקם יחסים טובים, הוא מתמרן בין מזרח למערב ומבטיח בכך את האינטרסים הישראליים, והוא גם מצליח להקים את המזרח התיכון החדש שעליו חלם שמעון פרס בלי לשלם את מחיר הוויתור הטריטוריאלי בגדה המערבית וברמת הגולן שאותו היו מוכנים לשלם קודמיו. המסר הבלתי מפורש הוא: גם אם יוגש נגדו כתב אישום בגין לקיחת שוחד והפרת אמונים וגם אם יוחל בהליך המשפטי ארוך – עדיין עדיף נתניהו על פני כל המתיימרים להחליפו.
אלא שדווקא לקראת הבחירות מתקשה נתניהו, יותר ויותר, לשמר את התדמית הזו. המאמץ המרכזי שלו בשנים האחרונות היה סילוק צבא איראן מאדמת סוריה; לא צמצום מספר החיילים ולא הרחקתם מהגבול הישראלי אלא הפסקה מוחלטת של הנוכחות הסורית שם. לא ברור האם האמין כי יוכל לעשות באמצעות ידידותו, כביכול, עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, או בזכות לחץ אמריקאי; בדצמבר האחרון [2018] פורסם כי הוא מנע הגעה להבנה כוללת לגבי סוריה, שאמורה הייתה להביא ליציאת הצבא האמריקאי והצבא האיראני ממדינה זו כסוג של עסקת חבילה. אם נכון הדבר – קשה להבין מה היה המניע שלו לטרפד מהלך שכזה. על כל פנים הוא לא הצליח למנוע את הכרזת טראמפ על יציאתו מסוריה, הוא איננו מצליח להוציא את האיראנים מסוריה והוא לא הצליח למנוע את הצטיידות צבא סוריה בטילי קרקע-אוויר רוסיים מסוג 300S-, שהם בעייתיים מאוד מבחינתה של ישראל. נוכח שורת הכישלונות החמורים הללו, מסתפק נתניהו בהדלפות פתטיות על הפצצות ישראליות בסוריה, למורת רוחה של מערכת הביטחון המעדיפה לשמור על עמימות מבצעית.
נתניהו קיווה שיוכל לקבל מטראמפ תכנית מדינית ללא חלוקת הארץ עם אוטונומיה רחבה לפלסטינים, הסדרים כלכליים נדיבים ודחיית שאלת חלוקת הארץ למועד מאוחר הרבה יותר. כשהבין כי הקוורטט הערבי (מצרים, סעודיה, איחוד האמירויות וירדן) אינו מוכן לאמץ את מצע השלום של הליכוד, וכי תכנית צוותו של טראמפ תהיה דומה לתכניות שלום קודמות, ניסה למנוע את הגשתה לצדדים. הוא לא הצליח בכך, ואם אכן תוגש התכנית בין הבחירות בישראל ב-9 באפריל השנה לבין הקמת הקואליציה הבאה, ואם נתניהו ייבחר מחדש, עשויה התכנית שתפורסם למנוע ממנו את הקמת קואליציית הימין העדיפה בעיניו, כפי שהכריז בציבור.
במשך שנה וחצי עמל נתניהו על הכנתה של ועידת חברות האיחוד האירופי המתרחקות מן המודל הדמוקרטי (פורום וישגראד) בישראל, שאינה חברה בפורום. נתניהו רצה מאוד להתברך בכך שמנהיגיהן מגיעים דווקא אלינו ואמורים לקבל פה החלטות. אבל הדברים שאמר בעצמו במפגש עם כתבים בוורשה בשבוע שעבר [14 בפברואר], ועוד יותר – הדברים שאמר מחליפו במשרד החוץ ישראל כץ, המסתמן כפיל בחנות חרסינה, על כך שהפולנים יונקים את האנטישמיות עם חלב אימם [18 בפברואר], גרמו לכך שראש ממשלת פולין החליט שלא להגיע לישראל והוועידה בוטלה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
