ממשלת נתניהו החליטה ב-2016 לבטל את המנהג העולמי לקבוע בכל שנה את תקציב המדינה, והנהיגה תקציב דו-שנתי. ראש הממשלה נתלה בבחריין כמקום היחיד בעולם שבו קיים נוהל כזה. מבחינתו היה בכך די על מנת להימנע ממשא ומתן מייגע עם שותפיו הקואליציוניים על התקציב הבא, ומניסיונות האופוזיציה להשתמש בתקציב כדי לגרום לחוליות חלשות בקואליציה לערער את הממשלה. הכלכלנים מתריעים על הקושי לתכנן לשנתיים מראש בשל שינויים מהירים המחייבים תשובות מידיות. היה זה בג"צ שהציל אותנו שוב, וגרם לביטול השיטה הדו-שנתית לעת עתה, אבל בינתיים היא בתוקף עד סוף שנה זו. על אחד מפירות הבאושים של התקציב הדו-שנתי למדנו לפני ימים אחדים, כאשר התברר כי משרד החוץ הוציא את כל תקציב הפעולות שלו ל-2018 ול-2019 בשנה הראשונה, ולשנה שהתחילה עכשיו לא נותרה לו פרוטה.
הדיפלומטים מתלוננים על כך שפעולות חיוניות של המשרד הוקפאו, כולל תקציב סיוע (הצנוע מדי) למדינות מתפתחות, פעולות הצלה בחו"ל, ואירועי יום העצמאות שבהם מזמין כל שגריר את נכבדי המדינה שבה הוא משרת ומציג את הישגיה של ישראל, כפי שעושות מדינות אחרות בעולם ביום חגן הלאומי. אבל אין אלה הפעולות היחידות המוקפאות. בימים רגילים, המשרד עוסק בהרבה מיזמים, כגון יצוא תרבות ישראלית והבאת עיתונאים ואורחים חשובים לישראל. ברגע זה הכל הוקפא.
קשה להאמין שהידיעה הזו מטרידה את בנימין נתניהו. מי שמכהן הן כראש ממשלה והן כשר חוץ בארבע השנים האחרונות, מי שהעביר בקור רוח פעילות דיפלומטית מובהקת ממשרד החוץ למשרדי ממשלה אחרים כחלק מהתשלומים הפוליטיים ששילם להקמת הקואליציה, סבור, כנראה, כי מדובר במשרד כמעט מיותר, שמוטב לו להתמקד בביקורי אח"מים ובסידורים טכניים אחרים.
כפי שמשתקף מפעילותו, הוא רואה את עצמו כמשרד חוץ מוטס. רק בשבוע שעבר (20 בינואר) חידש נתניהו את הקשרים הדיפלומטיים עם צ'אד, ומי יודע – אולי בקרוב נזכה לראות שגרירות צ'אדית במערב ירושלים. הוא טווה יחסים עם משטרים סמכותניים, יוצר בריתות מפוקפקות עם נשיא הפיליפינים, נשיא ברזיל, ראש ממשלת הונגריה וראש ממשלת פולין, הוא משמש מודל לחיקוי לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, ועד לאחרונה הוא נהנה מדלת פתוחה אצל נשיא רוסיה. ביקורו בעומאן (באוקטובר 2018) ופגישתו שם עם הסולטן קאבוס הוכיחו כי הוא עושה מאמצים מוצלחים למדי לתקן את הנזקים הגדולים שעשתה מדיניותו מאז נבחר לראשונה, כאשר גרם לביטול השיחות הרב-צדדיות עם מדינות האזור לנתק עם מדינות ערב שבהן ביקורים רשמיים כאלה היו מובנים מאליהם, ולביטול נציגויות הדדיות שפעלו עד אז בגלוי. במצב זה, מוטב לו שהדיפלומטים ואנשי המנהלה של משרד החוץ יסתפקו בהגעה כל בוקר למשרדיהם ובשיחות חולין עם עמיתיהם. הרי הוא עושה את העבודה האמיתית.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
