ביום שלישי השבוע [29 בינואר] נפתח מעבר רפיח למשך יומיים, וייתכן שהמצרים יאריכו את פתיחת המעבר ביום או ביומיים נוספים, עד שיוקל הלחץ העצום שנצבר ברצועה בשלושת השבועות בהם המעבר היה סגור. מעבר רפיח נסגר בהוראת מצרים בתחילת חודש ינואר לאחר שהמשקיפים הפלסטינים מטעם הרשות הפלסטינית קיבלו הוראה מאבו מאזן לנטוש את משמרותיהם ולחזור הביתה. אז נדמה היה שזהו שלב נוסף בסכסוך הדמים בין פת"ח לחמאס, ושהמצרים החליטו לסגור את המעבר רק מטעמי ביטחון. כעת מסתבר כי גם למצרים היה אינטרס לסגור את צינור החמצן של עזה – כדי להעניש את חמאס.
לאל-מוניטור נודע מפי מקור בחמאס, כי המצרים זעמו על המעורבות הקטארית מול חמאס, בעיקר העברת המימון לפקידים. הם כעסו על דריסת הרגל הכל כך ברורה של קטאר ברצועה והפיכתו של השליח הקטארי ל"אמיר הרצועה" ומושיעה. בעצם, זה מה שגרם להתערערות האחרונה ביחסים המורכבים בין עזה לקהיר.
מצרים מעורבת עד צוואר בכל הנוגע ל"הסדרה" בין ישראל לחמאס – היא שיחקה תפקיד מפתח (של מתווך) בכל העימותים המזוינים בין הצדדים, אילצה אותם להגיע להפסקת אש ומנעה מלחמה כוללת שעלולה להחריב את עזה. במקביל השקיעה מצרים מאמץ רב, ללא הצלחה עד כה, בהשגת פיוס בין חמאס לפת"ח. מצרים הבטיחה למנהיגי התנועה בעזה הקלות חסרות תקדים, פתיחת מעבר רפיח לסחורות, הגדלת קווי מתח החשמל ממצרים לעזה ואפילו דובר על שימוש מוגבר בנמל הימי באל-עריש לצרכיה של רצועת עזה.
אבל מאז שקטאר נכנסה לתמונה ותלותה של עזה בה העמיקה, המצרים לקחו צעד אחורה. מבחינתם, שתתמודד עזה עם הצרות שלה בעצמה. המצרים מביטים בזעם על מסעותיו של השליח הקטארי מוחמד אל-עימאדי ועל מזוודות הכסף שהעביר במו ידיו לרצועה מאז נובמבר 2018. (כמו מספר לא מועט של ישראלים) גם הם רואים בכך פרוטקשן, ועוד יותר מכך סטירת לחי נוכח מאמציהם לסייע לחמאס לצאת מאזור הסכנה שאיימה למוטט את שלטונו.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
