ביום שני [17 בדצמבר] התכנסה כהרגלה סיעת המחנה הציוני בכנסת, בפתחו של שבוע פרלמנטרי שהסתמן כמבטיח עבור סיעת האופוזיציה הראשית. הפרסומים על גל עליות מחירים והמחאה הציבורית שהחלה להתארגן נראו כחבל הצלה למחנה הציוני, אשר בחודשים האחרונים הולך ומאבד רלוונטיות. יו"ר מפלגת העבודה אבי גבאי האשים את הממשלה באחריות לעליית מחירי החשמל בגלל אישור מתווה הגז ב-2015. בזמנו כיהן גבאי כשר להגנת הסביבה (מטעם כולנו) בממשלת נתניהו והיה השר היחיד שהתנגד למתווה. כעת הוא הרגיש שזה הרגע שלו להכות בנושא הכלכלי בכל הכוח ולהתאושש ציבורית ואלקטורלית .

לעומתו, מרבית הח"כים של המחנה הציוני היו עדיין תחת הרושם של עוד סקר קשה מבחינתם, שהתפרסם יום קודם בחברת החדשות. הסקר בדק את השפעות גל ההתייקרויות, ההסלמה הביטחונית בצפון ואפקט הצטרפותו האפשרית של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ לפוליטיקה בראשות מפלגה חדשה. במצב כזה, לפי הסקר, המחנה הציוני יהיה שווה עשרה מנדטים בלבד – פחות ממחצית כוחו כיום (24). גנץ זוכה לפי הסקר ל-16 מנדטים והליכוד ל-28. המשמעות היא שרוב חברי הכנסת של המחנה הציוני לא ייבחרו שוב.

אף שהח"כים של המחנה הציוני כבר רגילים לסקרים רעים, היה משהו בסקר הזה ששיקף להם בצורה אכזרית במיוחד את מצבם הפוליטי. אם המחנה הציוני לא מצליח להתרומם אחרי שבוע שבו הממשלה נמצאת בעמדת התגוננות בנושא הכלכלי, ואילו מפלגה שעוד לא קמה בראשות גנץ, שאיש אינו יודע מהו סדר יומה, הופכת למפלגה השנייה בגודלה, הרי שלהגדיר את המצב כחמור זה יהיה לשון המעטה.

אולי בשל הדכדוך בעקבות הסקר, חברי הסיעה קיבלו בהמשך הישיבה החלטה מביכה להצביע נגד הצעת חוק לביטול חוק הלאום שהגיש ח"כ יוסף ג'בארין מהרשימה המשותפת, אשר הייתה אמורה להעלות להצבעה טרומית יומיים לאחר מכן. כידוע, סיעת המחנה הציוני התנגדה לחוק הלאום השנוי במחלוקת עת אושר בכנסת ביולי השנה עקב פגיעתו בערך השוויון והאפליה הגלומה בו עבור הציבור הערבי. היא אף ניהלה נגד הצעת החוק מאבק אופוזיציוני מיוחצ"ן. ההחלטה להצביע נגד הצעה לביטול חוק הלאום סתרה אמנם את עמדת הסיעה המקורית, אבל מלבד כמה הערות כלליות בישיבת הסיעה באשר לחוסר ההיגיון בכך, העניין עבר חלק.