יותר מ-300 רקטות נורו ביום שני [12 בנובמבר] לעבר שטח ישראל, החל משעות אחר הצהריים עד שעות הערב המאוחרות. ירי מרוכז ומסיבי כל כך מעיד על יכולות מבצעיות משופרות של חמאס והג'יהאד האסלאמי, וכן על מצבור רקטות גדול שהיה מוכן בכל רגע לשיגור.
בימי "צוק איתן" [2014] חמאס והארגונים הקטנים יותר, שפעלו יחד במעין מפקדה מבצעית משותפת, הקפידו לירות בכל יום מספר מוגבל של רקטות, בין 50 ל-150 בממוצע, כדי למשוך את ימי הלחימה כמה שיותר. ואכן, חמאס הצליח אז לאיים על ישראל במשך 50 ימי לחימה.
על אף הסגר והמצוקה הכלכלית של תושבי עזה וארגון חמאס, מאז 2014 יכולות הזרוע הצבאית השתפרו מאוד. חמאס המשיך להשקיע מאות מיליוני דולרים בהגדלת טווח הרקטות, בשיפור דיוקן ובקצב ייצורן, נוסף על פרויקט המנהרות היומרני והכשרת כוחות הנוח'בה לפעולות מבצעיות מיוחדות. אחרי השקעה אדירה כזו בהתעצמות "צבא חמאס", אין פלא שראשי התנועה נזקקו לכסף הקטארי כדי לשלם משכורות לעובדי המנגנון לפני שיקרוס שלטונם.
במערכת הביטחון עקבו בשנים האחרונות אחר מרוץ החימוש החמאסי שנועד להרתיע את ישראל וכולל מלבד 20,000 רקטות ופצצות מרגמה גם פיתוח אמצעי לחימה מתקדמים כמו רחפנים ומטוסים זעירים ללא טייס וניסיון לפתח נשק "שובר שוויון". למרות ההתחמשות הזו, ישראל הייתה מוכנה להגיע להסדרה עם חמאס. יותר מכך, ישראל הייתה מוכנה להסדרה אף שידעה כי פירושה הקלות בסגר והזרמת כסף לרצועה שלא בטוח שאפשר יהיה לפקח עליו. וגם אם יתאפשר פיקוח על השימוש בכסף ממדינות תורמות, ההקלות בוודאי יאפשרו לחמאס להמשיך להקצות את עיקר משאביו לפיתוח יכולותיו הצבאיות, בעוד קטאר מממנת את פעילות המנגנון הביורוקרטי והאזרחי בידיעת והסכמת ישראל.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
