בסוף השבוע האחרון [ 27-26באוקטובר], לאחר עשרות רקטות ששוגרו אל יישובי הדרום והקפיצו שוב עשרות אלפי אזרחים למרחבים מוגנים ולמקלטים, החלה להתארגן באמצעות הרשתות החברתיות מחאה אזרחית.
שבעה חודשים חלפו מאז החל "טרור העפיפונים", שחירב את השטחים החקלאיים בעוטף עזה ובהמשך החזיר כשגרה מסוימת את אזעקות "צבע אדום". אולם נדמה שרק בימים האחרונים הפנימו תושבי הדרום שהם נמצאים בתוך מלחמת התשה ושמלבד הצהרות, לממשלת הימין אין תוכנית פעולה.
ביום ראשון [28 באוקטובר] הגיעו כמה עשרות מתושבי עוטף עזה אל תל אביב, חסמו את צומת עזריאלי וניסו להמחיש לציבור את מציאות חייהם. הם השמיעו אזעקות צבע אדום ברמקולים, נשכבו על הרצפה והביאו את ילדיהם כדי שיספרו לתקשורת על חיים בתוך סיוט מתמשך. למחרת, הם הפגינו במעבר כרם שלום, וביום שלישי חסמו את צומת אשקלון. המחאות הללו אמנם סוקרו בתקשורת, אך לא באופן בולט. זה מחדד את התחושה שבאין תוכנית פעולה ממשלתית בעזה, תושבי הדרום הם אלה שמשלמים את המחיר.
הציפייה בחודשים האחרונים לפעולה ממשלתית משמעותית – הסדרה או מלחמה, ובעיקר בשבועיים האחרונים, לאחר פגיעת טיל הגראד בבית משפחת תמאנו בבאר שבע שרק בנס הסתיימה ללא נפגעים [17 באוקטובר], נתקלת במציאות מסובכת. ממשלת ישראל עושה הכל כדי לחמוק ממבצע צבאי אך גם לא מצליחה להגיע להסדרה. למעשה מלבד אמפתיה, רטוריקה לוחמנית ותקיפות מדודות מהאוויר אין לממשלה הרבה מה להציע. במציאות הזאת הלכה והתגברה ההבנה של תושבי עוטף עזה, כי מדובר במצב מתמשך שבו הם בבחינת "בשר התותחים" של האין-מדיניות, ולאור ההבנה הזאת, הם נערכו כאמור להסלמת המחאה.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
