האם נתניהו ימנע את קידום פסקת ההתגברות?
על רקע התנגדות היועץ המשפטי לממשלה לחקיקת פסקת התגברות בנושא מסתננים, אומר גורם בכיר בליכוד כי לנתניהו אין שום כוונה לאפשר חקיקה כזו בממשלה הנוכחית, למרות תמיכתו העקרונית בכך.
נדמה כי מאבקן של מפלגות הימין בבית המשפט העליון מחריף ככל שמתקרבים לשנת כהונתה האחרונה של הממשלה הנוכחית. החלטת שופטי בג"ץ [18 באוקטובר] לאפשר לפעילת החרם נגד ישראל לארה אל-קאסם להיכנס לארץ, בניגוד להחלטת שר הפנים לגרשה, העלתה לרף גבוה את מתקפת הקואליציה הימנית נגד בית המשפט העליון. השר לביטחון פנים גלעד ארדן צייץ כי בית המשפט העליון העניק ניצחון גדול לתנועתBDS ורוקן מתוכן את החוק למניעת כניסת פעילי החרם. שר התיירות יריב לוין כינה את החלטת השופטים "מבישה" וטען כי הם "פועלים כנגד הדמוקרטיה".
שרת המשפטים איילת שקד, המנסה לחולל מהפכה בעליון באמצעות בחירת שופטים שמרנים, טענה כבר לפני כמה שבועות [5 באוגוסט] כי משמעות פסילה של בג"ץ את חוק הלאום תהיה "מלחמה בין רשויות". שקד מבססת את התקפותיה על בית המשפט בין השאר על הטענה כי השופטים יוצרים דיקטטורה שיפוטית ומבטלים החלטות של נבחרי העם, ובכך הם פוגעים בדמוקרטיה – "מעבר משלטון העם לשלטון מועצת חכמי המשפט", כפי שתיארה בנאומה בוועידת המשפט [4 בספטמבר].
אגב, גם השופטים השמרנים לא בהכרח מגיעים לפסיקות התואמות את מדיניות הממשלה. למשל, השופט חובש הכיפה ניל הנדל, שבחירתו נתמכה בידי נציגי הימין בוועדה לבחירת שופטים, היה אחד מהשלושה שפסלו את גירושה של לארה אל-קאסם.
נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות הגיבה בשבוע שעבר למתקפות על בית המשפט העליון, וטענה כי למרות שמערכת המשפט סופגת ביקורת שגובלת בהסתה, אין נבחרי ציבור באים להגנתה. "חלק מהציבור רואה בכך היתר ואישור לנקוט באותה לשון משתלחת ובוטה. כתוצאה מכך מתפשט במקומותינו שיח אלים הקונה לו אחיזה מזיקה בכל הרבדים של חיינו", אמרה חיות.
