ביום שישי האחרון [21 בספטמבר] נפגש ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט בפריז עם יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שהיה בדרכו לניו יורק לעצרת הכללית של האו"ם. בסוף הפגישה יצאה הודעה מטעם אולמרט שהציגה את יו"ר הרשות באור חיובי – לא כפי שראשי הימין בישראל ובעיקר ראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ליברמן נוהגים להשחירו כסרבן שלום, תומך טרור ומסית נגד מדינת ישראל.

אולמרט החמיא ליו"ר הרשות ואמר: "אבו מאזן הוא נשיא העם הפלסטיני, מנהיג פוליטי גדול והאישיות המעניינת ביותר במסגרת ההתפתחויות העתידיות והיחסים בין הישראלים והפלסטינים". מה שבעיקר הכעיס וקומם נגדו את כל הימין בישראל, הייתה אמירתו שאבו מאזן מעולם לא התנגד באופן רשמי ליוזמת השלום שהציג בפניו [ספטמבר 2008].

במשך השנים פורסמו גילויים שונים על אותן שיחות שלום בין השניים, ומהם עלה כי אולמרט היה מוכן לתת לאבו מאזן 95 אחוז משטחי הגדה ולחלק את ירושלים, אבל יו"ר הרשות "נעלם" ברגע האמת. מבחינת הימין הישראלי, הוכח כי אין עם מי לדבר ואין עם מי לעשות שלום. לתפיסת הימין, ההיקש המתבקש הוא שמי שסירב להצעות נדיבות כל כך שואף בהכרח למחוק את מדינת ישראל. אבל עכשיו בא אולמרט וסתר את האליבי של הימין לאי עשיית שלום. בכך הפך את עצמו בן רגע ל"בוגד". לא פחות.

יו"ר ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" מאיר אינדור כינה את הפגישה בפריז "מעשה בגידה" וקרא לשרת המשפטים איילת שקד ולנשיא המדינה רובי ריבלין לבטל את השחרור המוקדם של אולמרט ולשקול להעמידו לדין.