חבר כנסת יהודי-ישראלי שהיה שר הביטחון, ח"כ ערבי-ישראלי בכיר ופוליטיקאי בכיר מהשטחים הכבושים נפגשו בשבוע שעבר בתל אביב. אכן, זה נשמע כמו התחלה של בדיחה, אך המפגש הנדיר הזה התרחש ביום רביעי (22 באוגוסט) באכסדרה של בית העיתונאים. עמיר פרץ מהמחנה הציוני, יו"ר הרשימה המשותפת, איימן עודה, וד"ר נביל שעת', מבכירי הרשות הפלסטינית, לחצו ידיים למרגלותיו של ארון קבורה מעץ. על גבי הארון הייתה מונחת תמונתו של העיתונאי וחבר הכנסת לשעבר אורי אבנרי, שהלך לעולמו בגיל 94.
למרגלות הארון, צחוק הגורל, היה מונח זר פרחים מטעם יושב ראש הכנסת, אותו מוסד שזה עתה העביר את חוק הלאום, המפלה בין אזרחי ישראל היהודים לשכניהם הערבים; אותו בית מחוקקים ששבר את שיאי החקיקה הגזענית בישראל, ועוד ידו נטויה. בעוד הממשלה מנהלת משא ומתן עם ארגונים המטיפים לחיסולה של מדינת ישראל, פרסם הנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס (אבו מאזן) הודעת אבל, שבה העלה על נס את מאבקו של אבנרי לסיום הכיבוש הישראלי שהחל ב-1967, ולמען הקמתה של מדינה פלסטינית עצמאית לצד ישראל.
"ריגש אותי לראות את הטלוויזיה הפלסטינית מפרסמת לאורך כל היום את איגרת התנחומים ששלח הנשיא אבו מאזן", אמר עודה. "אני רוצה לראות את שמו מונצח ברחוב ברמאללה", הוא זרק כפפה לעברם של חברי המשלחת מרמאללה. הבה נתחיל בתל אביב, חשבתי בלבי. חיפשתי לשווא בעיני את רון חולדאי, ראש העיר שבה חי אבנרי וממנה יצא לפעולותיו למען השלום. אולי נשיא המדינה, ראובן ריבלין, שציין לטובה את מאבקו של אבנרי להכרה ממלכתית בלוחמי האצ"ל, יגזור את הסרט.
אבנרי קרס כשהיה בדרכו לעצרת המחאה נגד חוק הלאום בכיכר רבין (11 באוגוסט), שבה עמדו אלה לצד אלה ערבים ויהודים, שוחרי שלום ותומכי שוויון, ציונים ופוסט ציונים. בתום האירוע הם התפזרו איש איש לביתו. אלה להרצליה ואלה לסכנין. למחרת הם עסקו בהדיפה אפולוגטית של התקפות דוברי הימין והתקשורת, שעטו כמוצאי שלל רב על כמה דגלי פלסטין שנישאו בעצרת.
AL-MONITOR All-Access gives you unlimited access to all our journalism, the full Daily Briefing, exclusive interviews, premium newsletters, and live events — for less than $2/week.
